בית הכנסת "החורבה" מחדש פניו

אחר כ-150 שנה תונח בפעם השלישית אבן הראשה על כיפת בית הכנסת "החורבה" ברובע היהודי, בעיר העתיקה בירושלים .

, ג' בניסן תשס"ח

בית הכנסת "החורבה" מחדש פניו

לאחר כ-150 שנה תונח בפעם השלישית אבן הראשה על כיפת בית הכנסת "החורבה" ברובע היהודי, בעיר העתיקה בירושלים

החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, בניהולו של המנכ"ל ניסים ארזי, מבצעת כבעלת הנכס ומזה שנה וחצי תהליך שחזור ובניה מורכבים בבית הכנסת "החורבה" בהמשך להחלטת ממשלת ישראל.
בית הכנסת נבנה בשנת 1700 ע"י חסידי רבי יהודה, נשרף ונחרב פעמיים וקשתו, ששוקמה ב-1972, הפכה לסמלה של העיר העתיקה המחודשת. ב-100 השנים האחרונות היווה בית הכנסת את חוליית הקשר והברית בין אשכנזים וספרדים, חילונים, ציונים ודתיים, וצללית המבנה, ריבוע ומעליו כיפה, הפכה לסימן המציין בית כנסת בכל הזמנים.
עם תחילת העבודות יזמה החברה לשיקום ולפיתוח הנפקת מדליה מיוחדת ע"י החברה הממשלתית למדליות הנושאת את מראה הקשת המפורסמת של בית הכנסת.

טקס הנחת אבן ראשה ל"חורבה" יתקיים ביום ג', י' ניסן, תשס"ח, (15.4.08) בנוכחות שרים, רבנים וילדים - נציגי תנועות נוער מישראל.

עם תחילת תכנון עבודות השחזור המורכבות של בית הכנסת פנתה החברה לשיקום ולפיתוח הרובע אל רשות העתיקות לביצוע מחקר היסטורי וארכיאולוגי מקיף שכולל איסוף נתונים ופרטים ממסמכים ותעודות היסטוריים:

1724-1488
רמ"ח – 1488 – "החצר" מוזכרת לראשונה באיגרת של רב' עובדיה מברטנורא
שמ"ו – 1586 – היהודים מגורשים מ"החצר" בידי מושל ירושלים
תנ"ט – 1699 רב' יהודה החסיד עולה עם תלמידיו לירושלים. הקבוצה רוכשת את החצר, בעיר פורצת מגיפה, רב' יהודה החסיד נפטר ומשאיר חובות כבדים הקשורים ל"חצר"
תפ"א – 1721 – מתחם החורבה נשרף על ידי בעלי החוב הערבים והאשכנזים מגורשים מירושלים.

בתעודות עתיקות נמצא כי כבר בשנת 1488 פעל בית כנסת במקום שנקרא לימים "חצר האשכנזים".
ייתכן שהיה זה בית הכנסת שהקים הרמב"ן באחת מחורבותיה של ירושלים, וככל הנראה היה זה המבנה הראשון שתוכנן ונבנה כבית כנסת בירושלים של אחרי חורבן בית שני.

בשנת 1699 מגיעים לירושלים עולים מאירופה בהנהגת רבי יהודה חסיד.
הם רוכשים קרקע לבניית בית כנסת, אבל עוד בטרם מתחילות עבודות הבנייה נפטר הרב וחסידיו נאלצים ללוות כספים משכניהם הערבים למימון המשך העבודות.
בח' חשוון תפ"ב (27 באוקטובר 1721), 20 שנה לאחר שהעניקו הלוואות לחסידי הרב, שורפים הנושים הערבים את בית הכנסת והחצר משום שחובותיהם לא נפרעו.
הנושים דורשים לגרש בגלל החוב את כל היהודים מירושלים, אולם היהודים הספרדים טוענים כי החוב הוא של העדה החסידית ולא שלהם, ומקבלים אישור להישאר ברובע.
במשך כ-90 שנה נמנעים יהודים אשכנזים מלהגיע לירושלים ואלו שמתגוררים בעיר מסווים עצמם כספרדים כדי לא לעורר מחדש את חמת הנושים. המקום זוכה לשם "חורבת רבי יהודה החסיד" והחסידים האשכנזים, היו מתחפשים בבגדי ספרדים, מתגנבים אל המקומות הקדושים, ותלבושתם נשארה מאז כתלבושת הספרדים תושבי העיר העתיקה של המאה ה-18.

1808 –1967
תקע"ב – 1812 – תלמידי הגאון מוילנא עולים לירושלים
תקצ"ה – 1836 – עבודות ניקוי בשטח "חצר האשכנזים"
תקצ"ז – 1837 – שלמה זלמן צורף מקבל פירמאן לבניית בית כנסת ב"חצר"
ת"ר – 1840 – בניית חומה בגובה 60 אמה סביב תחום "החצר" החדשה וקביעת יסודות לבית הכנסת העתידי. מגרש בית הכנסת מסומן במדויק במפת העיר ע"י ו. ווילסון
תרי"א – 1851 – רב' שמואל מסלנט משכיר בתים ב"חצר"
תרי"ה – 1856 – סר משה מונטיפיורי משיג את הפירמאן לבניית בית הכנסת. מתחילה בניית בית הכנסת
תרכ"ב – 1862 – הנחת אבן הראשה בראש כיפת בית הכנסת ע"י הרה"ג רבי ישעיה ברדקי, ראש עדת האשכנזים
תרכ"ד – 1864 – ערב ראש השנה תרכ"ה 1865 – חנוכת בית הכנסת "בית יעקב שבחצר חורבת רב' יהודה החסיד"
תרכ"ה – תש"ח – 1865-1948 – בית הכנסת "החורבה" בפריחתו
תש"ח – 1948 – בית הכנסת מפוצץ ע"י הלגיון הירדני

תקע"ב (1812), כמאה שנה אחרי חורבנו הראשון של בית הכנסת, מגיעות לירושלים קבוצות נוספות של אשכנזים המשתייכים לתלמידי הגר"א. הם פועלים מול קושטא בניסיון לקבל בחזרה את שטח "החורבה", ובשנת 1837 משלמים את חובות הקהילה האשכנזית, ושלמה זלמן צורף (סבו של יואל משה סלומון) מצליח להשיג "פירמאן" (רשיון) מקושטא לביטול החובות הישנים וגם רשות לבנות בשולי החצר בית-כנסת חדש שנקרא 'מנחם ציון'.
בית הכנסת הקטן לא מספיק לקהילה המתרחבת וב-1856 משיג משה מונטיפיורי רישיון לבניית מבנה גדול וגבוה מאד. בין התורמים למבנה היו משפחות מונטיפיורי ורוטשילד ובית הכנסת נקרא "בית יעקב" ע"ש אבי משפחת רוטשילד (הברון יעקב דה רוטשילד).
המבנה מתוכנן ע"י אדריכל טורקי – אסאד אפנדי - שמגיע לירושלים בשליחות השולטאן לבדוק את בניני הר הבית ומגויס ע"י הקהילה היהודית, וצורתו – כיפה מתנוססת מעל מבנה מרובע הופכים לסמל הסכמאטי שמשמעותו בית כנסת בכל הזמנים. דגם החורבה משמש מקור השראה למספר רב של בתי כנסת שנבנים בעקבותיו בצורת "בניין עם כיפה".
את גג המבנה - כיפה מרשימה - בונים בשיטת "חומה ומגדל" תוך לילה אחד(1862) משום שעבר את גובהו של המסגד הצמוד לו, והוא נחנך מחדש בשנת תרכ"ד (1864) (http://www.rova-yehudi.org.il/documents.asp?page=3 ).

"לא היה מבנה דומה לו בכל ארץ ישראל: מבנה מאסיבי ועטור בחלונות קשתיים, דרכם חודר אור ישיר לחללו ובראשו כיפת אבן הנישאת על ארבעה מפרשים ששיאה בעשרים וארבעה מטרים מעל לרצפת האולם השווים בגובהם ל-8 קומות של בניין מגורים. צללית בית הכנסת התרוממה מעל סביבתו והשתלבה באופן טבעי בקווי מתאר בתי הרובע והעיר העתיקה: בתים מכונסים זה אצל זה ומעליהם כיפותיהן של תפארת ישראל והחורבה" (נחום מלצר, אדריכל שיחזור החורבה 2008).
פנים בית הכנסת קושט ע"י מיטב האמנים כפי שניתן ללמוד מתיאורים שונים של אורחיו ומתפלליו.
"החורבה" הופכת לבית הכנסת המרכזי של עדת האשכנזים ושמעו יצא למרחוק.

מאז הקמתה מחדש הפכה "החורבה" לבית הכנסת הגדול, המפואר, המרכזי והחשוב בכל ארץ ישראל ולמרכז החיים ברובע.
כאן התקיימו עצרות עם וחגיגות כלליות ביניהן תפילה להכתרת המלך ג'ורג' החמישי, הכתרת רבניה האשכנזים של ירושלים וארץ ישראל, עצרת למען התנדבות לגדודים העבריים שערך ז'בוטינסקי, והפקדת דגל הגדודים העבריים שנלחמו במלחמת העולם השנייה. ב-1898 מבקר בו הרצל. מכאן יוצאת הזעקה להצלת יהודי אירופה בעצרת צום ותפילה של ארבע מאות רבנים. בשנת תרפ''ה, לרגל סיום תפקידו, מתארח בבית הכנסת הנציב העליון הבריטי הרברט סמואל, ואף מתכבד בקריאת ההפטרה. פה מכהן רבה הראשי של ירושלים, הרב שמואל סלנט במשך 70 שנה, ומחצר החורבה מנהיג את בית הדין הפרושי וענייני העדה האשכנזית בירושלים.

עם נפילת הרובע בתש"ח, מפוצצים הירדנים את בית הכנסת, שהופך לגל חורבות, בפעם השנייה בתולדותיו.

2008-1967
תשכ"ז – תשל"ג - 1967 – 1972 – דיונים לגבי בנייה מחודשת או שחזור המבנה הקודם, הממשיכים עד לסוף האלף.
תשל"ז – 1977 – החברה לשיקום ולפיתוח הרובע משחזרת את אחת מקשתות מבנה בית הכנסת ההופכת לסמל חידוש הישוב היהודי ברובע. אתר בית הכנסת הופך לאתר תיירותי-היסטורי.
תשס"א – 2001 – החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי יוזמת עבודות מחקר ותכנון לקראת שיחזור בית הכנסת
תשס"ב - 2002 – ממשלת ישראל מקבלת החלטה לבנות מחדש את בית הכנסת
תשס"ה - 2005 – החברה לשיקום ולפיתוח הרובע מתחילה בעבודות השחזור
תשס"ה-תשס"ח – 2005-2008 – חפירות ארכיאולוגיות חושפות ממצאים מתקופת בית ראשון ושני ופיצול ראשון מהקארדו
תשס"ח – 2008 – החברה לשיקום ולפיתוח הרובע מקיימת אירוע לציון הנחת אבן הראשה על בית הכנסת

אחרי מלחמת ששת הימים משהוחלט לשקם את הרובע, היה צריך להחליט על אופי השיקום.
אחדים רצו לשחזרו במתכונת שבו היה בנוי עד שנחרב, אחרים ביקשו לפנות את הקיים ולבנות רובע חדש ומודרני.
לבסוף הוחלט שלא להחליט וקשת הקיר הצפוני משוחזרת והופכת לסמל חידוש היישוב היהודי ברובע היהודי. הקשת מתפקדת נהדר בסרטים תיירותיים, אך ליודעי דבר נשארת סמל לחוסר החלטה.
למעלה משלושה עשורים של אי עשייה דוחקים את בית הכנסת "החורבה" לקרן זווית של הזיכרון הציבורי והופכים אותו מסמל קולקטיבי-לאומי, לסמל של עזובה.

בשנת 2001 לערך מונה הרב שמחה הכהן קוק על ידי שר השיכון הרב יצחק לוי, לעמוד בראש ועדה מייעצת ולהחליט האם לשחזר את המבנה או לבנות מבנה חדש והועדה מחליטה לבצע שיחזור מלא. לאור זאת בשנת 2002 מקבלת ממשלת ישראל החלטה לבנות מחדש את בית הכנסת באמצעות החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי. למרות החלטת הממשלה למימון הבניה בעלות של 24 מש"ח, מעבירה הממשלה רק 11 מש"ח והחברה מגייסת את התורם הנדיב מר ואדים רבינוביץ המתחייב להשלמת מלוא עלות הבנייה.

עם תחילת תכנון עבודות השחזור המורכבות של בית הכנסת פונה החברה לשיקום ולפיתוח הרובע אל רשות העתיקות לביצוע מחקר היסטורי וארכיאולוגי מקיף שכולל איסוף נתונים ופרטים ממסמכים ותעודות היסטוריים.
עבודות התשתית מתחילות בחודש אוגוסט 2005, תחת פיקוח האדריכל נחום מלצר והקונסטרוקטור – יוסי גורדון, והבניה צפויה להסתיים בעוד כשנה וחצי (2009 לערך).
במהלך העבודה מתבצעות חפירות ארכיאולוגיות מתחת לרצפתו של הרובע, וכבר מתחילת העבודות מזמנת החורבה גילויים נדירים ומפתיעים: שרידי בניה מתקופות בית ראשון ושני וקטע רחוב מרוצף אבנים מהתקופה הביזאנטית שהתפצל מהקארדו מזרחה. הממצא הבולט ביותר נחשף בפינה הדרום-מערבית של מבנה בית הכנסת - קשת ניצבת שלמה ברוחב 3.7 מ', ובעובי 1.3 מ', הבנויה משורה אחת של אבני גזית גדולות והמהווה את הפיצול היחיד עד כה שנמצא מהקארדו.

החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי הינה חברה ממשלתית החוכרת, מפתחת ומשכנת בשטחי הרובע היהודי. לחברה נכסים אותם היא משכירה, וכנציגת הממשלה (משרד השיכון) היא מעורבת בכל עניני הנכסים ברובע.
החברה הינה בעלים, מפעילה או משכירה של שטחי תיירות ומוזיאונים, ביניהם: הרובע ההרודיאני-מוזיאון וואהל לארכיאולוגיה, מוזיאון הבית השרוף-בית קתרוס, תערוכת "לבד על החומות", החומה הרחבה, הקארדו הפתוח והסגור, בית הכנסת החורבה, המגדל הישראלי, חלקים מעיר דוד, הגן הארכיאולוגי מרכז דוידסון ועוד.

מדליה רשמית לחורבה
לרגל הבנייה ובעקבות פניית החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי, הפיקה החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות מדליה מיוחדת. תכניה ועיצובה של המדליה נבחרו במסגרת ועדה ציבורית שעם חבריה, נמנו הרב מוטי אילון, הגב' יעל מאלי, הרב שמואל רבינוביץ, פרו"פ דניאל שפרבר, מר מרדכי יוגב, מר אבי גודמן ומר ניסים ארזי.
בגב המדליה מוצג בית הכנסת החרב עם הקשת המפורסמת והמילים "מחרבותייך אבנך" מתוך שירו של אביגדור המאירי "מעל פסגת הר הצופים"..., בחזית המדליה – פנים בית הכנסת כפי שייראה לאחר השחזור, והפסוק "התנערי מעפר קומי" (ישעיהו, נ"ב , ב').

לפרטים נוספים לקהל הרחב:
www.rova-yehudi.org.il
טל. החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי: 02-6265900