חברי קיבוץ נגבה שבדרום קיבלו בסוף השבוע מכתב מפליט פלשתיני קשיש המתגורר בירדן, שהקיבוץ יושב על אדמות כפרו, בית עפא, שבו נולד וגדל. הפליט דורש מחברי הקיבוץ לעזוב את המקום בתמורה לפיצויים שיקבלו מהאיחוד האירופי.

"שמי סלאח וואשהא, אינני איש צעיר. אני יליד הכפר בית עפא, שטוהר אתנית לפני 21,675 ימים. ודאי תדע אתה כי כפרי, היה כפר של חלומות וחיוכים, היינו ילדים, שיחקנו בין שדות החיטה והמטעים וחלמנו לבנות את בתי ילדינו ובתי נכדינו בכפרנו, עד שבאתם.



אתם בקיבוץ נגבה, שהגעתם מאות רבות של שנים אחרינו, רק ב- 1939 ומרגע שבאתם התחלתם לגזול אותנו. בהתחלה את שדותינו, לאט לאט, עד יום הנכבה הנורא, שנישלתם אותנו מבתינו, גירשתם אותנו ורמסתם את חיינו.

אנחנו מציעים לכם לחזור למקומכם, לאירופה, לאמריקה ולכל מקום אחר ממנו באתם. את המימון והפיצוי לפינוי שלכם מהקיבוץ, יממן האיחוד האירופי



אנחנו מציעים לכם לחזור למקומכם, לאירופה, לאמריקה ולכל מקום אחר ממנו באתם. את המימון והפיצוי לפינוי שלכם מהקיבוץ, יממן האיחוד האירופי.



אני ושבעת ילדי, ונכדיי וניניי, כ- 136 נפשות, איננו מתכוונים לוותר. עוד נשוב ונכבוש את שדותינו בחזרה, זיכרונותינו נרמסו תחת שדות החיטה שלכם, קברי אבותינו הם תחת האבטיחים שאתם מצמיחים, החמניות והתלתן שלכם גדלים על שורשי חיינו הרמוסים.



כמוני עוד חברים רבים פה במחנה הפליטים 'ווחדאת' ליד עמאן, כולנו רוצים הביתה, אולם הבית שלנו נלקח, טוהר, נגזל בידיכם.



לכן, חברים, אנחנו מציעים לכם לחזור למקומכם, לאירופה, לאמריקה ולכל מקום אחר ממנו באתם. את המימון והפיצוי לפינוי שלכם מהקיבוץ, יממן האיחוד האירופי, אנשינו כבר תיאמו עם ראשי האיחוד, כל משפחה תקבל סך של 120 אלף דולר (מצטערים, התרומות מאמריקה ולא מאירופה) ותוכלו לחזור הביתה. גם אנחנו נחזור הביתה ושלום על פלשתין.



למי מכם שרוצה להבין יותר על חיי ב - 70 השנה האחרונות ועל החלום שלי שעוד יתממש, אני מציע לצפות בי באתר האינטרנט - דעו כי ילדי, נכדיי וניני, צופים באתר באדיקות יום יום. דרישת שלום לאבו וילן, ממנו לקחתי את הרעיון "פינוי - פיצוי". הרי בסופו של דבר כולנו רק רוצים הביתה. בברכת סאלם עלייכום".

בצד השני של מכתב הפליט לתושבי נגבה סיפר מזכ"ל האיחוד הלאומי, נחי אייל, לחברי הקיבוץ על יוזמת חברם, אבשלום וילן, לשגר אלפי מכתבים לתושבי יו"ש בהן הצעה לעזוב את בתיהם בתמורה לפיצוי.

אייל כותב "את סלאח וואשהא מצאנו באתר אינטרנט שמחנך על הנכבה ומעודד את הפלשתינים לשמר את חלומם המלא, לשוב ולכבוש את הארץ. וואשהא עוד לא מתקשר אבל אני מניח שהוא חולם, ואם לא הוא, אזי בנו ונכדו ונינו. אנשי בית עפא כולם, מבקשים לבוא אליכם, עד הקיבוץ, הם בעיניים כלות מבקשים את בתיכם, את הדשאים היפים של הקיבוץ, את המטעים ואת הלולים ואת הבית שאבד להם".



"הטרגדיה של אנשי בית עפא לא נעימה. לא נעימה גם התחושה שיש מישהו בזה העולם שחושב שעליך להסתלק מביתך, גם אם הוא לא עושה זאת בזדון ליבו, גם אם כוונתו רצויה, שהרי הוא חולם על שלום ואחווה, גם אם הוא לא פועל בכוונת מכוון נגדך, הוא אחרי הכל מבקש שתסתלק מביתך, בית שהוא מבצר.

חברכם אבשלום וילן, הגה רעיון מפלצתי. הוא שלח מכתב אלי, ואל חבריי בפסגות שבחבל בנימין וביישובים רבים ביהודה ושומרון. וילן מבקש שנעזוב את בתינו

חברכם אבשלום וילן, הגה רעיון מפלצתי. הוא שלח מכתב אלי, ואל חבריי בפסגות שבחבל בנימין וביישובים רבים ביהודה ושומרון. וילן מבקש שנעזוב את בתינו, ממילא יגרשו אתכם, הוא כותב, למענכם אני עושה זאת.



אני מציע לכם לקפוץ לניצן, שם תראו איך נראה מי שגורש מביתו, אדם שעולמו נהרס בעודו בחייו, משפחות שנהרסו, תאים משפחתיים שפורקו, ילדים שמרדו, הבית הוא סוג של חלום, וכשהוא מתנפץ - התוצאה הרסנית.



סלאח וואשהא, משל הוא, רק ביקשתי שתרגישו, שתבינו כיצד צריך לחוש מי שמבקשים לגרשו מביתו".



למה דווקא לנגבה?



חברכם אבשלום וילן, הגה רעיון מפלצתי. הוא שלח מכתב אלי, ואל חבריי בפסגות שבחבל בנימין וביישובים רבים ביהודה ושומרון. וילן מבקש שנעזוב את בתינו, ממילא יגרשו אתכם, הוא כותב, למענכם אני עושה זאת. מר וילן היקר, מה שאתה מבקש לעשות לנו - מבקשים אנשי בית עפה לעשות לך, ומה ששנוא עליך...



פסגות בחבל בנימין, היא כמדינת ישראל כולה במזרח התיכון, מוקפת (כפרים / מדינות) של ערבים. בנים נולדו בה, נכדים משחקים בשביליה. כנגד כל הסיכויים בנינו כאן את מדינת העם היהודי ולמרות כל המכשולים ולעומת כל הנחשלים בנינו התיישבות לתפארת. להבדיל מהתיישבות רחבה וענפה בישראל הקטנה כדוגמת קיבוצכם, אוניברסיטת תל-אביב וכו', יישובי יהודה ושומרון נבנו על קרקע בלתי מיושבת, קרקע שהוקנתה ליהודים על פי החלטות המנדט עוד בועידת סן-רמו והחלטות אלה בתוקף עד עצם היום הזה.



ומה נבקש מכם אנשי נגבה? היו שותפים עמנו בהמשך החזון הציוני ומצאו לאבו וילן עיסוקים טובים יותר וראויים יותר.