בשנים האחרונות הצליחו חוקרי המעבדה לחקר שפת הסימנים באוניברסיטת חיפה לאתר שפת סימנים חדשה: שפת סימנים של שתי קהילות מיהודי אלג'יר שעלו לארץ בשנות ה-60. "השפה הזו היא כמו ה'אידיש' או ה'לאדינו' של קהילות חירשים אלו. הם מדברים בשפה זו בבית, למרות שמחוץ לבית הם מתקשרים בעזרת שפת הסימנים הישראלית. וממש כמו האידיש, הצעירים משתמשים בה פחות ופחות ולכן היא שפה בסכנת הכחדה", אמרה ד"ר עירית מאיר מאוניברסיטת חיפה.

שפת הסימנים העיקרית בישראל היא שפת הסימנים הישראלית, אולם כיום מכירים החוקרים שתי שפות סימנים נוספות בארץ: שפת הסימנים של קהילת עולי אלג'יר ושפת הסימנים של שבט אל-סייד הבדואי. מחר (יום ב') יערך באוניברסיטת חיפה יום עיון ייחודי שידון ברב-לשוניות ורב תרבותיות בקרב קהילות החירשים בארץ.

"שפות הסימנים בישראל התפתחו באופן עצמאי זו מזו, כך שלמעשה מדובר בשפות שונות לחלוטין שצמחו בקהילות שונות. מה שמייחד את קהילת שבט אל-סייד וקהילת יהודי אלגי'ר היא העובדה שבקהילות אלה חלק גדול מהשומעים יודע את שפת הסימנים. התוצאה היא שבקהילות אלה החירשים אינם נמצאים בשולי החברה והם לא הפכו לקהילה נפרדת. המשמעות היא שהמכשול העיקרי של החירשים היא לא הלקות בשמיעה אלה היעדר צורת תקשורת משותפת עם השומעים וברגע שיש תקשורת משותפת, הם הופכים להיות חלק אינטגראלי מהחברה", ציינה ד"ר מאיר.

במהלך הכנס יועברו הרצאות בעברית, שיתורגמו סימולטנית לשפת הסימנים הישראלית, והרצאות בשפת הסימנים, שיתורגמו סימולטנית לעברית. לדבריה של ד"ר מאיר, שפות הסימנים בישראל הן צעירות יחסית והתפתחות ב-70 השנה האחרונות. לפיכך, הבלשנים עדים להתפתחותה של שפה משלבים מאוד מוקדמים שלה. דבר זה אינו מתאפשר להם עם שפות הדבורות הקיימות, שהן בנות מאות ואף אלפי שנים.

"מהמחקר שאנחנו עורכים על התפתחות הדקדוק בשפות סימנים אלו עולה כי המרכיבים הבסיסיים של שפה - מלים, משפטים ואף משפטים מורכבים, נמצאים בה כבר מההתחלה אולם רק אינטראקציה תקשורתית לאורך זמן מאפשרת התפתחות מבנים דקדוקיים מורכבים ", הסבירה פרופ' ונדי סנדלר, ראש המעבדה לחקר שפת סימנים באוניברסיטת חיפה.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו