שר האוצר, רוני בר-און, אמר בכנס של המגזין "פורבס" שהתקיים הבוקר והוקדש לסקירה כללית של האירועים המכוננים בכלכלה הישראלית מתש"ח ועד תשס"ח כי משרד האוצר מעצב את פניו של המשק הישראלי בשנים הבאות.

בפתיחת דבריו אמר בר-און כי "הכלכלה הישראלית הינה חלק בלתי נפרד מהכלכלה העולמית ולכן נתונה להשפעות מחוץ, אך המדיניות המונהגת בבית, היא זו אשר מעצבת את פני הכלכלה הישראלית וקובעת את מיקומה בכלכלה הגלובאלית. מדיניות זו הביאה את הכלכלה הישראלית להישגים מרשימים ומיצבה אותה בעולם ככלכלה חסונה, איתנה ויציבה ביחס למדינות אחרות".

בר-און הוסיף כי "כלכלת ישראל, ערב חגיגות ה-60 לקיומה ניצבת בפני שורה של אתגרים משמעותיים אשר העמידה בהם תכתיב את כיווני התפתחותה. משישים שנות ייצוב והתבססות, עלינו לעבור לשישים שנים של שגשוג ופריחה. לשם כך עלינו להוביל חזון אסטרטגי למשק ולחברה הישראלית, חזון המתחיל בחינוך, ממשיך בצמצום פערים, עובר דרך הגדרת הזהות הלאומית שלנו ומסתיים בייצוב המצב הגיאו-פוליטי והובלה עיקשת של תהליך שלום עם שכנינו".

"למשרד האוצר, כמשרד מטה האמון על המדיניות הכלכלית של הממשלה, תפקיד מרכזי בהתוויית פניו של המשק הישראלי בשנים הבאות. מתוך כך הוא פועל בימים אלה להובלה ביחד עם משרדי הממשלה של שורת רפורמות מבניות בשוק העבודה, בשוק ההון, במשק החשמל והדואר, בקידום מהפיכת הפריפריה, בקידום הרפורמה בחינוך ובהשכלה הגבוהה, ובצמצום וייעול המערכת הבירוקרטית והציבורית תוך הובלה של הליכי ביזור והעצמה של משרדי הממשלה", אמר.



"מתוך הכרה בכובד האחריות והאתגר שבפניו, עוסק המשרד בעיצוב הכללים הפיסקאליים לשנים הבאות, בהגדרת מתווה המס לטווח הרחוק ולגיבוש חזון אסטרטגי למשק הישראלי", הוסיף.



שר האוצר תקף בדבריו יוזמה חדשה שמתגבשת ליצירת גוף כלכלי חדש שיקבע החלטות כלכליות במקום משרד האוצר, "דווקא בעיצומה של העשייה, וחרף שורת האתגרים העומדים בפנינו, מתרבים הקולות המבקשים, דווקא, לצמצם את כוחו של האוצר, לייצר אלטרנטיבות לתהליכי קבלת ההחלטות בו, לערער על סמכותו בתחום גיבוש התקציב ולקרוא תיגר על אחריותו, כמשרד מטה, להבטיח את עמידתה של הממשלה במדיניות הפיסקאלית עליה הצהירה. כך למשל, עלתה בימים האחרונים לכותרות יוזמה הנוגעת לשיטת הממשל בישראל אשר מבקשת לאמץ, לכאורה, מודל שהוחל לפני למעלה מ- 20 שנה באירלנד. לפי הפרסומים, מוצע לקבוע בחקיקה מעמד של גוף חדש שיכונה בשם המועצה הכלכלית-החברתית אשר תבטא מעין "משולש שווה צלעות" שבו יהא משקל שווה של 30% לעמדת הממשלה, נציגי ההסתדרות ונציגי התאחדות התעשיינים, ואת יתר זכויות ההצבעה בסך 10% יחלקו בנק ישראל וגופים חברתיים נוספים".

"למעשה מבקשת ההצעה לשנות את שיטת הממשל הכלכלית-חברתית של ישראל ולהופכה משיטה דמוקרטית, שיטה אשר בה לאזרח השפעה ישירה על מדיניות הממשלה באמצעות בית הנבחרים (הפרלמנט) לשיטת ממשל אחרת שבה הסדר החברתי מוכתב על ידי "מתווכים" בדמות איגודים מקצועיים ומייצגים סקטוריאליים שאינם מייצגים, בהכרח, את מגוון האינטרסים, הדעות והרצונות של כלל הבוחרים בישראל", אמר.

"אני מוצא בזה רעיון העומד בניגוד לעקרון הדמוקרטיה הפרלמנטרית, לפיו הייצוג בפרלמנט וממילא ההשפעה על מדיניות הממשלה אינו קשור לשאלת חברותו של אדם באיגוד מקצועי כלשהו או היותו חלק מגילדה כזו או אחרת. במצב הדברים הנוכחי – אין מדובר בהצעה ל"מהפכה" אלא ב"הפיכה" ", הוסיף.

בר-און סיכם את דבריו ואמר, "בסופו של יום תפקידה של הממשלה, ושלה בלבד, הוא לאזן בין האינטרסים השונים – של התעשיינים, העובדים ובעלי עניין אחרים. כל שינוי במאזן הכוחות הקיים, בדרך של מתן מעמד או הקניית סמכויות, עשוי לערער את אותו מרקם עדין של קבלת החלטות דווקא בחברה מקוטבת ומרובדת כמו החברה הישראלית".