תנועת בני עקיבא פתחה הערב (ב'), באתר הגבורה והזיכרון שבצומת לטרון, את הועידה הכ"ב תחת הכותרת "למען עמך ונחלתך", במעמד רבנים, חכי"ם, ראשי עיריות, אישי ציבור, ובהשתתפות כ-15 אלף חניכי התנועה שחלקם יגיעו ישירות ממסע פסח שנערך ביומיים האחרונים.
הרב אברהם צוקרמן, זקן חברי מליאת ההנהלה הארצית של בני עקיבא, סיפר בראיון ליומן הצהרים של ערוץ 7 על הוועדה הראשונה של בני עקיבא בה נכח, בשנת ת"ש בירושלים.
"רוב הועידות מאז היו בחול המועד פסח ובירושלים, אפשר לתת לכך שתי סיבות: בתקופה זו הציבור חופשי, לא עמוס בחובות מבית הספר, ולאחר שעבד קשה בהכנת החג, יש מקום לתת לאווירה אחרת של התעלות, סיבה שנייה - פסח הוא חג הגאולה, בו נגאלו ובו עתידים להיגאל, ובני עקיבא שעסקו כל חייהם בעניין העבודה הציונית של קירוב הגאולה, ראו צורך להיפגש בחג הגאולה".
בתשובה לשאלת המראיין, נכדו, שלמה פיוטרקובסקי הסביר הרב צוקרמן כי הוא רואה הבדל מהותי בין הוועידות דאז, לאלו בנות זמננו: "אין כל ספק שלוועדה יש חיוניות רבה בעבודת התנועה שלוש-ארבע שנים לאחריה, כי בוועידה מתווים את דרך העבודה של הארגון לשנים הבאות, אני אתן דוגמה – לפני קום המדינה היה ויכוח גדול בבני עקיבא מה הדבר העדיף: האם חיי קיבוץ או הליכה לישיבות, חינוכו של האדם כפרט או חינוכו של האדם כחלק מהציבור ותפקידו לקראת חיים ציבוריים, היו אלו ויכוחים גדולים מאוד בתנועה, בבני-עקיבא ביטאו זאת במשפט: האם צריך לחנך לחיי תורה, לחזית אחת של חיי תורה, או חזיתות הרבה כדוגמת הוראה, הליכה לסמינרים למורים ולמורות".
"בני עקיבא לא התרכזו רק בחזית אחת, אלא בהרבה חזיתות, ויש מי שאמר אז כי הריכוז בחזית אחת יביא ברכה והצלחה אבל כשאתה מתפזר על חזיתות הרבה ספק אם תצליח". "אחרי קום המדינה חל מפנה גדול בהלך החשיבה של הציבור. יש ממשלה, יש צבא, יש מערכות שצריך להשתתף בהם ולא להשאיר את הדברים הללו רק לציבור הכללי, ולכן ועדות שהיו אחרי קום המדינה דמותן הייתה שונה".
הרב צוקרמן התייחס לנושאים העומדים בפני הוועדה הנוכחית ואמר כי "לפני הוועדה עומדים כמה נושאים מרכזיים: קירוב רחוקים, תלמוד תורה, חינוך לחיי עבודה – לא חיפוש החיים הקלים של היי-טק אלא גידול דור שרואה בעבודה ערך חינוכי חשוב, לפני קום המדינה האווירה ביישוב הייתה כולה ערכית, איש השומר הצעיר חשב על הערכים שלו, איש הנוער העובד חשב על הערכים שלו, ואנשי בני עקיבא חשבו על הערכים שלהם, המושג תורה ועבודה עמד אז במרכז החיים של בני עקיבא".
"אחרי קום המדינה הערכיות איבדה את זהרה, אנשים חושבים היום על ההנאה הרגעית – אכול ושתה כי מחר נמות, להנות מהחיים, הערכיות אבדה את מקומה. לכן היום יש שינוי גדול בחיים הקיבוציים ממה שהיה לפני קום המדינה ועד היום והוועדה חייבת לתת את דעתה איך להחזיר את הערכיות לחיי הנוער".
הרב צוקרמן הוסיף כי בוועדה יעלו גם נושאים מקרב בני הנוער, ולא רק מצד חברי-ההנהלה: "הייתה לאחרונה אצלנו שבת צירים, שבה היו צירים של הסניפים בלי הציבור הבוגר של ההנהלה הארצית, וישבו במשך כל היום, ועד הלילה בליל שבת, וגם במוצאי-שבת, ודנו על כל הדברים שיעמדו לקראת הוועדה כדי שגם דבר הנוער יבוא לידי ביטוי בוועדה".