היועץ המשפטי לממשלה קיים דיון - בהשתתפות הגורמים הרלבנטיים מהפרקליטות, משרד הפנים ועיריית ירושלים - בנושא איסור הצגת חמץ בפסח, בהתאם לחוק חג המצות (איסורי חמץ), המכונה "חוק החמץ".
הדיון כונס בעקבות פסק הדין שניתן ביום 2.4.2008 על-ידי בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים בתיק שעסק בכתבי אישום שהוגשו נגד ארבעה בתי עסק (שתי מסעדות, מכולת ופיצריה) בגין הצגת חמץ בפסח. בית המשפט ביטל את כתבי האישום לאחר שהגיע למסקנה כי כתבי האישום לא מגלים עבירה מאחר ואין מדובר בהצגת חמץ בפומבי.
מטרת הדיון הייתה לברר את הסוגיות העולות מפסק הדין בנוגע להיקף האיסור שבחוק, זאת לצורך מתן הנחיות לגורמי האכיפה לקראת חג הפסח הקרב, וכן לבחון האם יש מקום לערער על פסק הדין, וזאת לאור פניות לענין זה מצד גורמים שונים.
היועץ המשפטי לממשלה סבור כי חוק החמץ לא נועד לאסור ואינו אוסר על מכירה או צריכה של חמץ בפסח. החוק אוסר על בעל עסק להציג בפומבי מוצרי חמץ למכירה או לצריכה.
"כפי שעולה מלשון החוק, וכפי שעולה בבירור גם מדברי ההסבר להצעת החוק, תכליתו של החוק להתמודד עם התופעה של הצגת חמץ בפרהסיה, כדי למנוע פגיעה ברגשות הציבור וכדי לשמור על הצביון היהודי של חג הפסח במרחב הציבורי (זאת, בדומה לתכלית של החוק המסמיך לאסור על פתיחת בתי עינוגים ובתי אוכל בתשעה באב). תכלית זו קיבלה ביטוי ברור גם בלשונו של החוק, שאינה אוסרת, כאמור, מכירה או צריכה של חמץ, ואף לא הצגה גרידא של חמץ, אלא רק "הצגה בפומבי של מוצר חמץ, למכירה או לצריכה" .
בהתאם לכך, יש לפרש את האיסור: "לא יציג בעל עסק בפומבי מוצר חמץ למכירה או לצריכה", כמתייחס להצגה במרחב הציבורי-חיצוני, כגון: הצגת חמץ למכירה בדוכן (ברחוב, בשוק, או על המדרכה) וכן בדלפק או בחלון ראווה הפונים לרחוב. לעומת זאת, האיסור אינו חל על הצגת חמץ בתוך המרחב הפנימי הסגור של העסק", כותב מזוז.
היועץ מוסיף כי לענין זה, "מרחב ציבורי חיצוני" כולל רחוב, רחוב מקורה וכן גם את החללים הציבוריים הפתוחים בקניוני קניות סגורים, להבדיל מהמרחב הפנימי של בתי העסק שבקניון.
"פרשנות זו תואמת, כאמור, את תכלית החוק ואת לשונו, ומאפשרת שמירה על הצביון של הפרהסיה במדינת ישראל, כמדינה יהודית, בחג הפסח, אך זאת ללא פגיעה מעבר לנדרש בזכותו של הפרט לחופש העיסוק ולחופש מדת. בכך ניתן איזון הולם לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
מזוז מדגיש כי פרשנות זו - שהיא בעיקרה גם הפרשנות שניתנה על-ידי בית המשפט לעניינים מקומיים בפסק הדין המדובר - אין בה משום חידוש או שינוי; אדרבא, זוהי העמדה העקבית בה נקטה המדינה מזה שנים.
עמדה זו באה לידי ביטוי, בין היתר, במכתב בשנת 2000 מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, וגם בהנחיות מאפריל 2002 שהעביר משרד הפנים לפקחים שהוסמכו על ידו לשם אכיפת החוק.
באשר לפסק הדין שניתן בביהמ"ש לעניינים מקומיים, הרי שלאור האמור, אין מקום לערער עליו, שכן בעיקרם של דברים הפרשנות שניתנה ע"י בית המשפט תואמת את עמדת המדינה בסוגיה זו מזה שנים. יתרה מזו, בדיון התברר, כי התביעה העירונית בירושלים לא היתה מודעת להנחיות ולמדיניות התביעה שפורטו לעיל, וכי מלכתחילה כתבי אישום הנדונים לא היו מוגשים אילו התובעים הכירו את ההנחיות בנדון.
לא למותר לציין עוד, נוכח טענות שונות שהועלו בעקבות פסק-הדין, כי אין משמעות פסק הדין והפרשנות האמורה, כי חוק החמץ לא ייאכף עוד, אלא כי אכיפתו תיעשה ביחס למקומות המציגים חמץ "בפומבי", בהתאם ללשון החוק ותכליתו.
בעקבות החלטת מזוז אומר סגן רה"מ, יו"ר ש"ס, השר אלי ישי, כי קביעתו של היועץ המשפטי מחזקת את הצורך בחקיקת חוק ההופך את פסיקת השופטת לאות מתה.
"אני שב ואומר, עם ישראל לא ישנה את דרכיו בגלל פסיקה הזויה. אנו נגיש הצעת חוק גם אם הדבר יהיה בניגוד לעמדת הממשלה לתיקון המצב, למרות שאני בטוח שגם בממשלה היה מי שהתעשת והבין שפסיקת השופטת עוקרת את היהדות. עם ישראל יכול להיות רגוע, עד לשנה הבאה לא יהיה ניתן כלל למכור חמץ", אמר.
יו"ר המפד"ל, ח"כ זבולון אורלב אומר בתגובה לדברי מזוז: "העובדה שרוב מוחלט של הציבור לא אוכל חמץ בפסח, מעידה כ-100 עדים שכוונתם המקורית של מחוקקי חוק החמץ סותרת לחלוטין את הפרשנות המשפטית המתפלפלת. חבל שחולשת דעת ופרשנות מעוותת של היועץ המשפטי מזוז לא מותירה ברירה ולכן אזום תיקון לחוק בהקדם".
ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה) אמר בתגובה: "מזוז, שאיבד פופולריות לאחרונה, מנסה לרכוש אהדה בקרב המתיוונים היהודיים על גבם של ערכי היהדות. "הכנסת תאמר את דברה לאחר חג הפסח".