בית משפט השלום בחיפה נתן היום גזר דין לשני נאשמים, בעל ואשה , לוריא וליסה יובל ו שהורשעו עפ"י הודאתם בהסדר טיעון, בעבירות אי ניהול פנקסי חשבונות ודיווח כוזב למס ההכנסה בדבר הכנסות, זאת במסגרת עסקם למתן הלוואות לעובדים זרים.
הבעל קיבל חודשי מאסר בפועל אותם ירצה בעבודות שירות בעמותת "זו חוויה" בקיבוץ החותרים, שישה חודשי מאסר על תנאי אשר יופעלו אם יעבור הנאשם תוך שלוש שנים מהיום אחת או יותר מהעבירות בהן הורשע בתיק זה; קנס ע"ס 30,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתם.
האישה קיבלה צו לביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות, אותן תבצע תוך שנה מהיום וקנס ע"ס 10,000 ₪ או חודשיים מאסר תמורתם.
על פי כתב האישום הנאשמים ניהלו בשנים 2000-2002 עסק של מתן הלוואות לעובדים זרים בריבית חודשית של 10%. סך ההכנסות שנבעו לנאשמים מהעסק הינו 350,000 ₪, שלא דווחו לשלטונות המס מתוך כוונה להתחמק מתשלומי מס.
השופט פלאח ציין כי העבירות בהן הורשעו הנאשמים בוצעו בשנים 2000 עד 2002, כך שמאז עברו שנים רבות, והוא לא שמע כי ביצעו עבירות כלשהן במהלך תקופה זו וכן ציין כי שוכנע כי חרטתם אמיתית וכנה, ואכן הסבירות שיבצעו עבירות כאלה בעתיד הינה קטנה ביותר, אם בכלל.
עוד שמע השופט מהבעל בדבר החשש שהאישה אכן תגורש מהארץ באם תורשע, כשם ששירות המבחן כתב אף הוא בתסקירו, מפי הנאשמת, ושוכנע שחשש זה הינו ממשי, במיוחד לאור העובדה שבקשתה לאזרחות טרם אושרה. האישה שוהה בארץ מזה כ-10 שנים, ומאז שנת 2002 היא נשואה לבעל הנאשם ומכאן שגירושה מהארץ עלול לגרום לענישה בלתי מידתית, הן בנוגע אליה אישית, והן בנוגע לזוגיות שבינה ובין הנאשם.
השופט פלאח ציין לסכום כי לאחר שבחן את מכלול השיקולים והנתונים, החליט לאמץ את ההסדר אליו הגיעו הצדדים וכן את המלצת שירות המבחן שלא להרשיע את האישה, זאת בשל מכלול השיקולים לפיהם הרשעתה תהא בלתי מידתית, ותפגע קשות בשיקומה.
הבעל קיבל חודשי מאסר בפועל אותם ירצה בעבודות שירות בעמותת "זו חוויה" בקיבוץ החותרים, שישה חודשי מאסר על תנאי אשר יופעלו אם יעבור הנאשם תוך שלוש שנים מהיום אחת או יותר מהעבירות בהן הורשע בתיק זה; קנס ע"ס 30,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתם.
האישה קיבלה צו לביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות, אותן תבצע תוך שנה מהיום וקנס ע"ס 10,000 ₪ או חודשיים מאסר תמורתם.
על פי כתב האישום הנאשמים ניהלו בשנים 2000-2002 עסק של מתן הלוואות לעובדים זרים בריבית חודשית של 10%. סך ההכנסות שנבעו לנאשמים מהעסק הינו 350,000 ₪, שלא דווחו לשלטונות המס מתוך כוונה להתחמק מתשלומי מס.
השופט פלאח ציין כי העבירות בהן הורשעו הנאשמים בוצעו בשנים 2000 עד 2002, כך שמאז עברו שנים רבות, והוא לא שמע כי ביצעו עבירות כלשהן במהלך תקופה זו וכן ציין כי שוכנע כי חרטתם אמיתית וכנה, ואכן הסבירות שיבצעו עבירות כאלה בעתיד הינה קטנה ביותר, אם בכלל.
עוד שמע השופט מהבעל בדבר החשש שהאישה אכן תגורש מהארץ באם תורשע, כשם ששירות המבחן כתב אף הוא בתסקירו, מפי הנאשמת, ושוכנע שחשש זה הינו ממשי, במיוחד לאור העובדה שבקשתה לאזרחות טרם אושרה. האישה שוהה בארץ מזה כ-10 שנים, ומאז שנת 2002 היא נשואה לבעל הנאשם ומכאן שגירושה מהארץ עלול לגרום לענישה בלתי מידתית, הן בנוגע אליה אישית, והן בנוגע לזוגיות שבינה ובין הנאשם.
השופט פלאח ציין לסכום כי לאחר שבחן את מכלול השיקולים והנתונים, החליט לאמץ את ההסדר אליו הגיעו הצדדים וכן את המלצת שירות המבחן שלא להרשיע את האישה, זאת בשל מכלול השיקולים לפיהם הרשעתה תהא בלתי מידתית, ותפגע קשות בשיקומה.