"שנתון" סיכום כלכלת הקיבוצים, שהופק על ידי האגף הכלכלי בתנועה הקיבוצית, מציג את הסיכום המקיף ביותר של כלכלת הקיבוצים בשנת 2006. השנתון מציג נתונים של 252 קיבוצים ו-4 מושבים שיתופיים- 98% מכלל הקיבוצים בישראל, שאוכלוסייתם נמדדה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-117,700 נפשות.
מהנתונים עולה כי סך הכנסות הקיבוצים, ללא הכנסות התאגידים האזוריים, הסתכמו בשנת 2006 ב-26.7 מיליארד ₪- גידול של 4.6% ביחס לשנת 2005. פילוח ההכנסות מצביע על כך שהתעשייה היא הגורם המשמעותי ביותר- מהווה 68% בהכנסות. החקלאות הניבה באותה שנה מכירות בסך של 6.8 מיליארד ₪- 33% מסך התפוקה החקלאית של ישראל. סיכום הרווח התפעולי המצרפי של הקיבוצים מצביע על המשך מגמה של מעבר מרבית הקיבוצים לרווחיות. הרווח התפעולי הסתכם ב-4.8 מיליארד ₪- גידול של 9% לעומת שנת 2005, וגידול של 51% ביחס לשנת 2002.
מהנתונים עולה עוד כי מתרחבים פערי הכנסות בין קיבוצים: הנתון הבולט ביותר מראה כי 56% מהכנסות כלל המגזר הקיבוצי יוצרו על ידי 50 קיבוצים- 19% מהקיבוצים- שהם בעלי היקפי מחזור של מעל ל-150 מיליון ₪. 48% מהקיבוצים הם בעלי הכנסה נמוכה מ-60 מיליון ₪, והם מייצרים 14% מהכנסות כלל המגזר.
פחות מפסידים: מספר הקיבוצים שרשמו הפסד "נקי" בסיכום 2006 ירד מ-105 (41% מהקיבוצים) בשנת 2004, ל-52 (%20 מהקיבוצים) בשנת 2006. סך ההון העצמי המצרפי של כלל הקיבוצים הסתכם בשנת 2006 ב-9.6 מיליארד ש"ח, גידול של 2.5 מיליארד ש"ח ביחס לשנת 2005. חלק מהמקורות לגידול בהון העצמי הם מכירת אחזקות בתאגידים. ההון הממוצע לקיבוץ עמד על 37.5 מלש"ח.
בתגובה לממצאים אמרו מזכירי התנועה הקיבוצית, זאב (ולוולה) שור וגברי ברגיל כי נתוני השנתון מחזקים מגמה של היחלצות הקיבוצים ממשבר כלכלי וחברתי מתמשך. ולוולה הדגיש שנתוני הכנסות הקיבוצים וחזרה למסלול של הגירה חיובית הם מעודדים, אך קיימים "איומים חיצוניים" המחייבים את הקיבוצים לזהירות ותבונה בהתנהלות. האיומים לדבריו שעלולים להרע לכלכלת הקיבוץ הם השפעת תנודות שווקי ההון בעולם, האטה בשוק האמריקאי, נזקי קרה בחקלאות ומיעוט גשמים, קיצוץ במכסות מים, ואי יציבות בתחום הביטחוני-מדיני. אלה מחייבים את הקיבוצים ליתר עירנות, וניהול אחראי של המערכת". ברגיל אמר כי חזרתם של הקיבוצים למרכז הבמה בחברה הישראלית הוא המתנה היפה ביותר שמקבלת מדינת ישראל לחגיגות ה-60 להקמתה".