ביום שישי האחרון נערך בכפר ארטאס, דרומית לבית לחם, פסטיבל החסה ה-14. במקום ניתן היה לראות מאות אוהבי חסה שהגיעו לפסטיבל. ה-bbc מדווח.
בפסטיבל היו סוגים רבים של חסה. האנשים הרבים שלקחו חלק בחגיגות קרעו חתיכות מן החסה, ושוחחו ביניהם על החסות השונות ממש כמו ילדים שקיבלו מתנה.
נידה סנאד, שעמדה בצל אחד העצים, הייתה לבושה בצורה אלגנטית, כשראשה עטוף במטפחת ורק ציפורניה הסדוקות העידו על מלאכתה- כחקלאית. לפניה היו ערימות עלי חסה, המהווים רק חלק קטן מ-4,000 החסות שהיא ובעלה מגדלים במשך השנה. כאשר נשאלה נידה מהו הסוד של החסה של ארטאס, היא ענתה: "המים כאן מאוד נקיים, והמלחים באדמה מאוד מיוחדים".
לשאלות הכתבים אילו סוגים של חסות מגדלים בארטאס, התשובות היו שגם סוגים של חסה בעלי עלים ישרים, וגם חסה בעלת עלים מסולסלים.
החסה מהווה את מקור הפרנסה העיקרי של תושבי הכפר, אבל על פי טענתם חלה ירידה משמעותית במכירות החסה. לדברי התושבים, האשם במצב הוא עניין המחסומים בדרכים, הנתונים להחלטות ממשלת ישראל. נידה טוענת שבגלל המחסומים היא אינה יכולה לקחת את החסות שלה לירושלים ולמכור אותן ב-5 שקלים ליחידה, ולהרוויח. בארבע השנים האחרונות היא נאלצת למכור אותן באזור מגוריה תמורת 3.5 ₪ ליחידה.
בפסטיבל ניתן היה לשמוע גם טענות חוזרות על עניין גזילת אדמות בגלל מחסומי צה"ל. אדמות, שעל פי טענתם, היו מעובדות וגידלו בהם זיתים, פירות וירקות.
נציג האו"ם שנכח במקום, ניסה להשיב על טענות התושבים בנוגע לפיצוי מטעם האו"ם על גזילת אדמותיהם, שלטענתם, נגזלו בעקבות עבודות ביטחוניות של ישראל. מדינת ישראל אמרה בתגובה שהתושבים המקומיים יכלו לדרוש פיצויים על מה שהם חושבים שמגיע להם מהממשלה בזמן העבודות.
במהלך הפסטיבל התלהטו הרוחות, אך זה לא הפריע ל-10 גברים בטוניקות מסורתיות לבנות לרקוד לצלילי מוסיקת הדבקה, על הבימה שהוקמה לרגלי המסגד המקומי. כנראה שגם קרבות פוליטיים מתגמדים לנוכח פסטיבל החסה ה-14.