חברת הדירוג Moody's העלתה את דירוג האשראי של ישראל מ-"A2" ל-"A1" שהיא הגבוהה ביותר שישראל דורגה בה. שר האוצר, רוני בר-און, בירך על הודעתה של החברה שהעלתה את דירוג האשראי של ישראל ל-"A1", המקבילה לרמת דירוג A+. שר האוצר אמר כי "בתקופות אלו של משבר אשראי בינלאומי וחוסר יציבות מקבלת הכלכלה הישראלית הכרה בחוסנה וביציבותה. מוטלת עלינו החובה להמשיך ולנהל את הכלכלה הישראלית באחריות תוך המשך מדיניות פיסקלית עקבית".
עוד הוסיף השר כי "העלאת הדירוג לרמת A + הגבוהה ביותר שישראל דורגה בה אי פעם, משלימה את הערכה הכוללת של 3 חברות האשראי המדרגות את ישראל שהעלו כולן את רמת הדירוג בחודשים האחרונים ומהווה לא רק תעודת כבוד, אלא גם הבעת אמון במשק הישראלי".
החשב הכללי, שוקי אורן, מסר כי הודעתה של חברת Moody's, על העלאת הדירוג מהווה אינדיקציה עבור שוקי ההון הבינלאומים לגבי מעמדה ואיתנותה של הכלכלה הישראלית. העלאת הדירוג מבליטה בתקופה זו של חוסר ודאות ותנודתיות את האטקרטיביות של אגרות החוב הממשלתיות.
תרגום הודעתה של Moody's :
17 באפריל, 2008, ניו-יורק - חברת הדירוג מודיס העלתה את דירוג האשראי של ישראל. זאת לאור חוסנה המוכח של כלכלת ישראל בעמידה אל מול אתגרים פוליטיים וכלכלים הפוקדים את המדינה חזור ונשנה, לצד המשמעת הפיסקאלית שהושגה בשנים האחרונות והתמיכה הכלכלית והפוליטית מארה"ב ומיהדות התפוצה.
דירוג האשראי במטבע חוץ הועלה מ-'A2' ל-'A1' כמו גם דירוג האשראי המקומי. תקרת הדרוג במטבע חוץ לטווח ארוך אושררה ברמה של 'Aa1'.
לדברי האנליסטית ג'ואן וידרה פלדבאום, הרפורמות הפיסקאליות שהונהגו, מניבות בימים אלו תשואה בדמות החיות שמפגינה הכלכלה בישראל, השיפור בכושר התחרות והעלייה בהכנסות ממיסים למרות קיצוצי המס. גורמים אלו הביאו את הכלכלה הישראלית למצב של עודף יציב בחשבון השוטף אשר מסייע למשק בהתמודדות עם המצב בעולם.
למרות זאת הכלכלה הישראלית, אשר מאופיינת בפתיחות גדולה לעולם, אינה חסינה להתפתחויות האחרונות. סביר להניח כי תהיה האטה מסוימת בקצב הצמיחה השנה, אך למרות זאת צפויה הממשלה לסיים בגרעון נמוך יותר מיעד הגירעון של 1.6%.
לדברי פלדבאום ישראל הוכיחה רצון ויכולת לשלם את חובותיה. היעדים הפיסקאליים נשמרו למרות דרישות חוזרות ונשנות להגדלה של הוצאות ביטחון, דבר אשר מעיד על מחויבות להפחתת החוב הממשלתי הגדול יחסית. בנוסף הוסיפה פלדבאום, כי החוב הגבוה יחסית ממשיך להוות את המגבלה העיקרית להעלאה נוספת של דרוג האשראי, כמו גם נושאים הנוגעים למצב הביטחוני.
פלדבאום מוסיפה כי ללא כל ספק קובעי המדיניות היו מתרכזים יותר ביעדים ובנושאים בעלי אופי כלכלי, אילולא המצב הביטחוני, ובייחוד ניתן להניח כי רמת ההשקעה הייתה קרובה יותר לפוטנציאל.
היתרון התחרותי של ישראל במוצרי הי-טק, רמת החיים הגבוה יחסית, שווקים פיננסים משוכללים ומוסדות המדינה מעידים כי ישראל כבר אינה מדינה מתפתחת. פלדבאום מוסרת כי נקודה זאת הינה קריטית לניתוח, שכן מדינות מפותחות יכולות להתמודד טוב יותר עם רמת חוב גבוהה יותר ללא העלאה משמעותית של הסיכויים לחדלות פירעון. למרות זאת הסביבה הגיאופוליטית והצרכים הביטחוניים הגדולים משאירים לקופה הציבורית מעט משאבים לשדרוג של ההון הפיסי והאנושי, בסיטואציה אחרת הייתה ישראל יכולה להיות ממוקמת בקבוצת המשקים המפותחים.