בשיחות פנימיות בפיקוד המרכז אפשר היה לשמוע בשבועות האחרונים את האזהרה מפי קצינים בכירים נגד מסירת שיריוניות למנגנוני הביטחון הפלשתינים ביו"ש: אם מחבל מגיע למחסום חווארה, "מסננת הטרור" מדרום לשכם, החיילים יכולים לירות בו ולהרוג אותו. אם תגיע לשם שיריונית, יצטרכו טיל "לאו" כדי לעצור אותה, ולא בכל המחסומים יש טילים כאלו.
בדיוק לפני חודש, בבוקר חג פורים, באופן מאד לא היתולי, אישר ראש הממשלה אהוד אולמרט, להעביר לרשות הפלשתינית ביהודה ושומרון 25 שיריוניות. בלשכת ראש-הממשלה ובמערכת הביטחונית, לא הצה"לית, הסבירו שאין סכנה במהלך, כיוון שכלי-הרכב הממוגנים לא יצויידו במקלעים כפי שסוכם מראש, וכי הכוחות הפלשתינים יישאו נשק קל בלבד. אפשר להירגע.
בערב חג הפסח, רק נס משמיים ופעולה נכונה של צה"ל מנעו הרג המוני וחטיפת חיילי צה"ל באמצעות שיריוניות מאותו סוג בדיוק, BRDM, מתוצרת רוסיה. גם השיריוניות אתמול לא נשאו עליהם מקלעים. אחת היתה עמוסה במאות ק"ג חומר נפץ, והשניה יועדה להעביר את החיילים החטופים באופן שיקשה על צה"ל למנוע את החטיפה.
השיריוניות, כמובן, לא היו שייכות למנגנוני הביטחון של הרשות הפלשתינית. הן נפלו בידי החמאס, כשזה השתלט על רצועת עזה.
בצה"ל וגם בשב"כ מתנגדים כבר זמן רב למסירת השיריוניות הללו, מאותה הסיבה: החשש העיקרי שהכלים ייפלו לידי חמאס. ושלשום ראינו שהחמאס מסוגל להשתמש בהם גם בלי מקלעים.
במהלך תהליך אוסלו, כשהרשות הפלשתינית בראשות ערפאת קיבלה את השיריוניות הללו, אטמו מנהיגי ישראל את אזניהם משמוע את אזהרות הימין.
הימים היו ימי "תהליך השלום", ימי אוסלו העליזים. כיום כבר אין מי שחולק על כך שאזהרות ה"אל תתנו להם רובים" ו"אל תתנו להם שיריוניות" היו ריאליות מכל הזיות השלום של מנהיגי השמאל בישראל.
הלקח המיידי מהאירוע אתמול הוא לא למסור לכוחות הפלשתינים ביו"ש את השיריוניות שאולמרט הבטיח להם באופן חסר אחריות. אם הללו ייפלו בידי החמאס, אחרי שיושלם התהליך המדיני, העובדה שאין עליהן מקלעים ממש לא ממש תרגיע את החיילים או האזרחים שייהרגו או ייחטפו ביהודה ושומרון בפיגוע כמו זה שתוכנן שלשום.
בדיוק לפני חודש, בבוקר חג פורים, באופן מאד לא היתולי, אישר ראש הממשלה אהוד אולמרט, להעביר לרשות הפלשתינית ביהודה ושומרון 25 שיריוניות. בלשכת ראש-הממשלה ובמערכת הביטחונית, לא הצה"לית, הסבירו שאין סכנה במהלך, כיוון שכלי-הרכב הממוגנים לא יצויידו במקלעים כפי שסוכם מראש, וכי הכוחות הפלשתינים יישאו נשק קל בלבד. אפשר להירגע.
בערב חג הפסח, רק נס משמיים ופעולה נכונה של צה"ל מנעו הרג המוני וחטיפת חיילי צה"ל באמצעות שיריוניות מאותו סוג בדיוק, BRDM, מתוצרת רוסיה. גם השיריוניות אתמול לא נשאו עליהם מקלעים. אחת היתה עמוסה במאות ק"ג חומר נפץ, והשניה יועדה להעביר את החיילים החטופים באופן שיקשה על צה"ל למנוע את החטיפה.
השיריוניות, כמובן, לא היו שייכות למנגנוני הביטחון של הרשות הפלשתינית. הן נפלו בידי החמאס, כשזה השתלט על רצועת עזה.
בצה"ל וגם בשב"כ מתנגדים כבר זמן רב למסירת השיריוניות הללו, מאותה הסיבה: החשש העיקרי שהכלים ייפלו לידי חמאס. ושלשום ראינו שהחמאס מסוגל להשתמש בהם גם בלי מקלעים.
במהלך תהליך אוסלו, כשהרשות הפלשתינית בראשות ערפאת קיבלה את השיריוניות הללו, אטמו מנהיגי ישראל את אזניהם משמוע את אזהרות הימין.
הימים היו ימי "תהליך השלום", ימי אוסלו העליזים. כיום כבר אין מי שחולק על כך שאזהרות ה"אל תתנו להם רובים" ו"אל תתנו להם שיריוניות" היו ריאליות מכל הזיות השלום של מנהיגי השמאל בישראל.
הלקח המיידי מהאירוע אתמול הוא לא למסור לכוחות הפלשתינים ביו"ש את השיריוניות שאולמרט הבטיח להם באופן חסר אחריות. אם הללו ייפלו בידי החמאס, אחרי שיושלם התהליך המדיני, העובדה שאין עליהן מקלעים ממש לא ממש תרגיע את החיילים או האזרחים שייהרגו או ייחטפו ביהודה ושומרון בפיגוע כמו זה שתוכנן שלשום.