תחת הכותרת "קיומם של המיעוטים בארץ מבחינה הלכתית" העביר הרב זלמן מלמד, ראש ישיבת בית א-ל ורב היישוב, שיעור שפתח את "כנס רמלה – בין ישראל לעמים". השיעור דן בשאלת מעמדם וזכויותיהם של בני עמים אחרים בארץ ישראל ובשלטון ישראל. נקודת המוצא לדיון היא איסור "לא תחונם" ממנו למדו חכמים את הגדרות היסוד של היחס לגויים הנמצאים בארץ. הרב התייחס למגוון שאלות, כמו: מהן האבחנות בין הגוי כאדם וכתושב פרטי לבין קבוצת גויים הטוענת לזכויות לאומיות?
"ישנם היום הרבה נוכרים במדינת ישראל שחותרים תחת המדינה" אמר הרב מלמד "והם בוודאי לא יכולים להיות אזרחים שווי זכויות שמצביעים לכנסת ובוחרים את הנהגת המדינה, כשהם חותרים בעצם תחת קיומה של הנהגת המדינה והם מצהירים על כך בפירוש".