האגודה לזכויות האזרח הגישה היום (ב) עתירה לבג"צ נגד חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), תשס"ח- 2007 אשר ייכנס לתוקפו בסוף יוני 2008. החוק יאפשר למשטרה ולרשויות חקירה נוספות בישראל לקבל מחברות הסלולר ומספקיות האינטרנט מידע אישי על כל אדם - מידע על מיקומו הגיאוגרפי של אדם, שמות האנשים או הארגונים שאליהם התקשר מהטלפון, אתרי אינטרנט שגלש בהם, אנשים שעמם התכתב באימייל ועוד. בשל כך זכה החוק לכינוי "חוק האח הגדול". האגודה לזכויות האזרח עתרה נגד החוק, העומד בסתירה לזכות החוקתית לפרטיות סוד שיחו של אדם, המעוגנת במפורש בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
בעתירה, שהגיש בשם האגודה לזכויות האזרח עו"ד דורי ספיבק מהקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב, מצוין כי למרות הצורך לאפשר למשטרה לחקור ביעילות וביסודיות, החוק במתכונתו הנוכחית הוא גורף ומאפשר למשטרה ולגופי החקירה האחרים גישה כמעט חופשית ו"כריית מידע" (Data Mining) אישי על כל אחד ואחד מאתנו.
אנשי האגודה טוענים כי ע"פ החוק, בין השאר, לא נדרש קשר ישיר של האדם הרלוונטי לעבירה ספציפית, וניתן להשיג את המידע גם למה שמוגדר כ"צרכים מודיעיניים כלליים", בקרב המעגלים הרחבים של מי שנחשדים בביצוע העבירה. כך למשל, במסגרת חקירה כלכלית, יכולה המשטרה להשיג מידע על כל העובדים בחברה מסוימת - נתוני הגלישה באינטרנט, מהמשרד ומהבית, ונתונים מחברות הסלולר – ובכלל זה מכשירים פרטיים. באותה מידה עשויה המשטרה לאסוף מידע מספקי החברה או מתחריה. אם ישנו חשד לעבירות כלשהן בקרב תלמידים בבית הספר, יכולה המשטרה לאסוף נתונים כאלו אודות כל התלמידים והוריהם.
"החקירה הפולשנית אפילו אינה מוגבלת לעבירות חמורות: החוק מאפשר לאסוף את המידע גם לצורך חקירות של עבירות קלות יחסית, שהעונש עליהן הוא פחות מ- 3 שנות מאסר. בקטגוריית העבירות הללו נכללות בין השאר עבירות של גרימת מטרד לציבור (דוגמת הפרעת רעש) או החזקת כלב בלי רישיון", נכתב בעתירה.
עוד מציינת האגודה כי החוק גם אינו מספק הגנה לעובדים במקצועות שיש עליהם חיסיון דוגמת עיתונאים, עורכי דין, רופאים, פסיכולוגים או אחרים. מעתה לא יהיה צורך בהסכמתו של עיתונאי לחשיפת מקור – ניתן יהיה לאתר אותו בקלות יחסית באמצעות בדיקת נתוני הגלישה באינטרנט, האימייל או נתוני השיחות. החוק גם יאפשר למשטרה גישה אל כל מספרי הטלפון החסויים.
"הגישה החופשית למידע שמקנה החוק עלולה לשמש כאמצעי לחץ בחקירות או אפילו ככלי לסחיטה; היא עלולה לשמש לרדיפות של קבוצות פוליטיות כאלו ואחרות, והיא עלולה לדלוף לידיהם של גופים מסחריים אינטרסנטיים, שישלמו כסף רב תמורת המידע רב הערך", נכתב.
האגודה לזכויות האזרח עתרה בדרישה לכך שבית-המשפט יקבע כי לאור מעמדה החוקתי של הזכות לפרטיות, יש לצמצם את תחולת הוראות החוק, כך שתתאפשר גישה למידע הפרטי רק במקרה של חקירת עבירה ספציפית שאינה קלת ערך, שיגן על חיסיון מקצועי באופן שלא יאפשר פגיעה בו ללא אישור שופט ושלא יאפשר למשטרה גישה חופשית למאגר מספרי הטלפון החסויים.