נשיא המדינה, שמעון פרס, נשא היום דברים בטקס האשכבה ליוסי הראל, מפקד אוניית אקסודוס שהלך לעולמו.
הנשיא אמר: "באתי להיפרד ממך יוסי לא רק מחבר וידיד שהכרתי והערצתי, באתי כנשיא המדינה לומר לך תודה עמוקה. העם בישראל לא יודע כמה תודה הוא חב לך וראוי לומר זאת בקול רם וצלול. אף תפקיד או דרגה לא יספרו את סיפורך. ביוסי מתאהבים במבט ראשון ולא פוסקים באחרון, כל חייו הוא היה חכם, אמיץ לב, בעל הבנה עמוקה, אשר המשפט 'בתחבולה תעשה מלחמה ובתושייה תביא הצלחה' הלם אותו מאוד והוא עשה את שניהם", אמר.
"יוסי פעל בתקופה קשה ביותר בה ניצולי השואה, ניצולי ההשמדה והכבשנים הגיעו לארץ ונתקלו בשערים נעולים בפני היהודים. אנשים שניצלו בכבשנים הורו להיכנס לשום מקום ובמקום זה ובזמן זה אקסודוס היווה שיא לסיפורי התקופה. אקסודוס היוצאת מן הנמל ושתי משחתות בריטיות מנגחות בה והורגות אנשים, היה מראה בלתי ניתן להסבר. באותן שנים עמדנו לבד וגם עם קום המדינה תמיד היינו בודדים מול רבים, ללא נשק וללא אמצעים ולפי כל החישובים לא היה לנו כל סיכוי. מה שעשה את ההבדל בין להיות או לחדול, הוא סיפורם של האנשים הבודדים ואומץ ליבם, סיפורו של יוסי אשר ראה בכל קיר, חלון ודלת ובכל מחסום קריאה להתגבר. יוסי ואנשים כמותו עשו את הבלתי אפשרי לאפשרי ומדינת ישראל חבה לאותם אנשים את החוב הגדול ביותר שעם חייו לבניו.
"יוסי היה איש מלא קסם לעולם לא נפלה רוחו, הוא תמיד הופיע עם חיוך והיה בעל עין לראות את הבלתי נראה ובעל יכולת לספר את הבלתי נתפס. הוא הלך בראש, לבד, בניגוד לכל הכללים ויצר מדינה שאין כמוה, מדינה של עם שעוד לא קם, של ארץ חסרת תקווה ללא צבא וממשלה ו-60 שנה אחרי נאמר כי אכן יוסי ושכמותו עשו כל זאת. יוסי באתי לומר לך תודה מקרב לב על חיים כאלה, על מה שעשית יום, יום ועל מה שחלמת לילה, לילה. יהי זכרך ברוך."
מיד בתום נאומו נאלץ הנשיא להמריא לטקס הנחת זרים לחללי מלחמת העולם הראשונה יחד עם מושל אוסטרליה, מייקל ג'פרי.
הנשיא אמר: "באתי להיפרד ממך יוסי לא רק מחבר וידיד שהכרתי והערצתי, באתי כנשיא המדינה לומר לך תודה עמוקה. העם בישראל לא יודע כמה תודה הוא חב לך וראוי לומר זאת בקול רם וצלול. אף תפקיד או דרגה לא יספרו את סיפורך. ביוסי מתאהבים במבט ראשון ולא פוסקים באחרון, כל חייו הוא היה חכם, אמיץ לב, בעל הבנה עמוקה, אשר המשפט 'בתחבולה תעשה מלחמה ובתושייה תביא הצלחה' הלם אותו מאוד והוא עשה את שניהם", אמר.
"יוסי פעל בתקופה קשה ביותר בה ניצולי השואה, ניצולי ההשמדה והכבשנים הגיעו לארץ ונתקלו בשערים נעולים בפני היהודים. אנשים שניצלו בכבשנים הורו להיכנס לשום מקום ובמקום זה ובזמן זה אקסודוס היווה שיא לסיפורי התקופה. אקסודוס היוצאת מן הנמל ושתי משחתות בריטיות מנגחות בה והורגות אנשים, היה מראה בלתי ניתן להסבר. באותן שנים עמדנו לבד וגם עם קום המדינה תמיד היינו בודדים מול רבים, ללא נשק וללא אמצעים ולפי כל החישובים לא היה לנו כל סיכוי. מה שעשה את ההבדל בין להיות או לחדול, הוא סיפורם של האנשים הבודדים ואומץ ליבם, סיפורו של יוסי אשר ראה בכל קיר, חלון ודלת ובכל מחסום קריאה להתגבר. יוסי ואנשים כמותו עשו את הבלתי אפשרי לאפשרי ומדינת ישראל חבה לאותם אנשים את החוב הגדול ביותר שעם חייו לבניו.
"יוסי היה איש מלא קסם לעולם לא נפלה רוחו, הוא תמיד הופיע עם חיוך והיה בעל עין לראות את הבלתי נראה ובעל יכולת לספר את הבלתי נתפס. הוא הלך בראש, לבד, בניגוד לכל הכללים ויצר מדינה שאין כמוה, מדינה של עם שעוד לא קם, של ארץ חסרת תקווה ללא צבא וממשלה ו-60 שנה אחרי נאמר כי אכן יוסי ושכמותו עשו כל זאת. יוסי באתי לומר לך תודה מקרב לב על חיים כאלה, על מה שעשית יום, יום ועל מה שחלמת לילה, לילה. יהי זכרך ברוך."
מיד בתום נאומו נאלץ הנשיא להמריא לטקס הנחת זרים לחללי מלחמת העולם הראשונה יחד עם מושל אוסטרליה, מייקל ג'פרי.