שופט בית משפט השלום בחיפה, זאיד פלאח, הרשיע היום את מלכה חיים נהג אוטובוס אגד מקריית מוצקין ,בתקיפת תלמיד בבי"ס יסודי ואיומים עליו תוך כדי הסעתו באוטובוס .
הנאשם, שהינו נהג אוטובוס, הסיע ביום 17.9.07 את התלמיד ותלמידים אחרים מבית ספרם לבתיהם. סמוך לשעה 13:40, עצר הנאשם את האוטובוס במהלך נסיעתו, באמצע הכביש, קם מכיסאו, ניגש לתלמיד, נתן לו מכה באזור כתף של זרוע שמאל, אמר לו שאם יוציא עוד מילה מפיו אזי הוא יורידו מהאוטובוס, והמשיך ואיים עליו במילים.
הנהג כפר בבצוע העבירות, הכחיש מגע בין השניים והרחיק עצמו לגמרי עת טען שלא קם כלל מכסאו. עוד טען בין היתר כי הושלך עליו בקבוק מים באמצע הנסיעה.
השופט פלאח ציין כי הנאשם לא עשה עליו רושם אמין וכי העדיף את גרסת התלמיד ועדיו ,שנראית יותר הגיונית, ויותר מתיישבת עם מהלך העניינים והארועים, מאשר גרסת הנאשם. השופט ציין כי גם אם ילדים צועקים בתוך אוטובוס, במהלך נסיעה , אין הוא רשאי לעצור אוטובוס באמצע נתיב נסיעה, ולחסום בכך את דרכם של רכבים אחרים, הגם שלא נטען שהיו כאלה, והכל בכדי להשליט סדר באוטובוס.
השופט אמר כי כנראה שהנאשם היה כה נסער, עד כדי חסימת נתיב נסיעה, ונטישת מושב הנהג, הגעה לעבר הילד שסבר כי הוא השליך לעברו בקבוק מים, הגם שעדי התביעה הכחישו אפשרות זו, ומתן מכה קלה לעברו כתפו, תוך השמעת איומים שמעשיהם לא יימשכו, אחרת יחטיף מכה נוספת, ואף יורידם מהאוטובוס. כן קבע השופט, כי לא הוכח בפניו כי נזרק בקבוק מים לעבר הנהג, כי העדיף גרסת התלמיד על פני זו של הנאשם וכי הוא קובע כי לא נזרק בקבוק כנטען.
עוד הוסיף השופט כי תקיפת תלמיד כיתה ו' על ידי נהג אוטובוס בשעת הסעתו מבית ספרו לביתו, מהווה אירוע חמור ביותר, וזאת ללא כל קשר לתוצאות התקיפה, שהרי עצם התקיפה מהווה מעשה חמור בפני עצמו, והעובדה שלא נגרם נזק רפואי לקובל אינה מפחיתה מחומרת המעשה. העובדה שהמשטרה בחרה לסגור את התיק מחוסר עניין לציבור אינה נמנית על שיקולי בית המשפט.
בסופו של דבר קבע השופט שעלה בידי התלמיד להוכיח מעבר לכל ספק סביר, שהנאשם עצר את האוטובוס ביום האירוע הנטען, בנתיב נסיעתו, קם מכיסאו, ניגש לעברו והכהו באזור כתף זרוע שמאל, הטיח בפניו שאם יוציא עוד מילה אזי יורידו מהאוטובוס ולא יעלהו שוב, ואיים עליו באומרו כי אם ימשיך לדבר "יכניס" לו כאפה.
הנאשם, שהינו נהג אוטובוס, הסיע ביום 17.9.07 את התלמיד ותלמידים אחרים מבית ספרם לבתיהם. סמוך לשעה 13:40, עצר הנאשם את האוטובוס במהלך נסיעתו, באמצע הכביש, קם מכיסאו, ניגש לתלמיד, נתן לו מכה באזור כתף של זרוע שמאל, אמר לו שאם יוציא עוד מילה מפיו אזי הוא יורידו מהאוטובוס, והמשיך ואיים עליו במילים.
הנהג כפר בבצוע העבירות, הכחיש מגע בין השניים והרחיק עצמו לגמרי עת טען שלא קם כלל מכסאו. עוד טען בין היתר כי הושלך עליו בקבוק מים באמצע הנסיעה.
השופט פלאח ציין כי הנאשם לא עשה עליו רושם אמין וכי העדיף את גרסת התלמיד ועדיו ,שנראית יותר הגיונית, ויותר מתיישבת עם מהלך העניינים והארועים, מאשר גרסת הנאשם. השופט ציין כי גם אם ילדים צועקים בתוך אוטובוס, במהלך נסיעה , אין הוא רשאי לעצור אוטובוס באמצע נתיב נסיעה, ולחסום בכך את דרכם של רכבים אחרים, הגם שלא נטען שהיו כאלה, והכל בכדי להשליט סדר באוטובוס.
השופט אמר כי כנראה שהנאשם היה כה נסער, עד כדי חסימת נתיב נסיעה, ונטישת מושב הנהג, הגעה לעבר הילד שסבר כי הוא השליך לעברו בקבוק מים, הגם שעדי התביעה הכחישו אפשרות זו, ומתן מכה קלה לעברו כתפו, תוך השמעת איומים שמעשיהם לא יימשכו, אחרת יחטיף מכה נוספת, ואף יורידם מהאוטובוס. כן קבע השופט, כי לא הוכח בפניו כי נזרק בקבוק מים לעבר הנהג, כי העדיף גרסת התלמיד על פני זו של הנאשם וכי הוא קובע כי לא נזרק בקבוק כנטען.
עוד הוסיף השופט כי תקיפת תלמיד כיתה ו' על ידי נהג אוטובוס בשעת הסעתו מבית ספרו לביתו, מהווה אירוע חמור ביותר, וזאת ללא כל קשר לתוצאות התקיפה, שהרי עצם התקיפה מהווה מעשה חמור בפני עצמו, והעובדה שלא נגרם נזק רפואי לקובל אינה מפחיתה מחומרת המעשה. העובדה שהמשטרה בחרה לסגור את התיק מחוסר עניין לציבור אינה נמנית על שיקולי בית המשפט.
בסופו של דבר קבע השופט שעלה בידי התלמיד להוכיח מעבר לכל ספק סביר, שהנאשם עצר את האוטובוס ביום האירוע הנטען, בנתיב נסיעתו, קם מכיסאו, ניגש לעברו והכהו באזור כתף זרוע שמאל, הטיח בפניו שאם יוציא עוד מילה אזי יורידו מהאוטובוס ולא יעלהו שוב, ואיים עליו באומרו כי אם ימשיך לדבר "יכניס" לו כאפה.