לפני ימים אחדים פרסמנו כאן פרטים על תכניות ברש"פ לציון מה שמוגדר אצלם כ'יום הנכבה'. כזכור, על פי קריאות ברש"פ יצעדו נשים וילדים בראש "מצעדי שלום" אל מחסומי צה"ל בדרכם לכפרי 48'. מסתבר כי בעוד ברש"פ נערכים בתקווה לשוב לחיפה ולתל אביב, הרי שבחיפה עצמה כבר החלה ההיערכות ליום זה. במסגרת היערכות זו קיימו פעילי שמאל קיצוני וערביי העיר לפני ימים אחדים את 'שבוע הנכבה'.
במסגרת אירועים אלה יצאו פעילי השמאל והערבים לשיפוץ וניקוי קברו של מנהיג הטרור עז א-דין אל קסאם הקבור בבית העלמין המוסלמי שבעיר. לדברי מארגני האירוע אנשי 'הוועד העממי לציון הנכבה של חיפה' (יש דבר כזה) הוא בוצע כיוון שערביי העיר רואים בבית קברות הזה, בית הקברות בו קבור עז א-דין אל קסאם, סמל לאומי למאבק הפלשתיני.
כאן המקום להזכיר פרטים אחדים אודות דמותו של אל-קסאם כפי שהם מופיעים באתר ויקיפדיה: שייח' עִז א-דין עבד אל-קאדר מוסטפא יוסף אל-קסאם הוא מנושאי הדגל של הרדיקליזם הערבי-מוסלמי-פלסטיני בארץ ישראל בראשית המאה ה-20. כידוע, על שמו נקראים הפלג הצבאי של חמאס וטילי הקסאם הנורים לעבר יישובים ישראליים סביב רצועת עזה.
אל-קסאם נולד בכפר ג'בלה ליד לטקיה בחבל העלווים, בשנת 1882. כבר בנעוריו נתנו בו הקיצוניות והמהפכנות את אותותיהן. במהלך מלחמת העולם הראשונה לחם במסגרת הצבא העות'מאני. לאחר מכן סלד ממוסדות השלטון הקולוניאלי הצרפתי ותמך בביצוע פעולות גרילה נגדם. בשנת 1920 דנוהו הצרפתים למוות (שלא בנוכחותו), והוא נאלץ להימלט לחיפה שבארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי, שם החל בפעילות גיוס והטפה אסלאמית, תוך שהוא שוטח את משנתו האנטי-ציונית והאנטי-בריטית בפני ערביי חיפה והגליל התחתון.
אל-קסאם היה ממייסדי הסניף החיפאי של "אגודת הצעירים המוסלמים", ופעל במסווה של כהן דת. למרות זאת, הבריטים הגדירוהו כ"מסוכן ביותר". בשנת 1928 הקים בחשאי את ארגון הטרור "הכף השחורה", תוך שהוא דואג לקבל צידוק דתי לפעולותיו האלימות בדמות פתווה שחיברו שייח'ים סורים בכירים. המעבר לטרור נועד להגשים את תוכניתו של אל-קסאם לבטל את השלטון הבריטי בארץ ישראל ואגב כך את היישוב היהודי, להחליף את ההנהגה הערבית הלאומית בארץ, שהוכיחה חוסר יכולת להוביל את הערבים לקראת מאבק מזוין, להכין את הערבים למרד אלים וליצור בריתות עם אויבותיה של בריטניה על מנת לחזק את ארגונו.
חסידיו של אל-קסאם תקפו יישובים יהודיים וחקלאים יהודים. בין 1931-1932 רצחו אנשי "הכף השחורה" שמונה יהודים.
בעקבות רציחתו של סמל המשטרה המנדטורית בהר הגלבוע, משה רוזנפלד, על ידי אנשי "הכף השחורה", פתחו הבריטים במצוד נרחב אחרי אל-קסאם ולוחמיו, והם אותרו וכותרו סמוך לכפר יעבד. אל-קסאם נהרג יחד עם שלושה מחבורתו, והוא בן 53.
באתר השמאל 'מחסום' מצוטטים אנשי הוועד כאומרים ששיפוץ הקבר הוא "חלק מהמאבק הציבורי והניסיון להעביר את המסר כי הנכבה שהחלה לפני 60 שנה, נמשכת גם היום. הסכנה שמרחפת על הפלסטינים בישראל לא חלפה. היא עדיין קיימת. בכירים בממשלת ישראל ממשיכים לדבר על טרנספר ועל ייהוד הגליל, הנגב והמשולש. תהליך ההשתלטות על הקרקע וייהוד המקום הם חלק מהטיהור האתני אותו מנהיגה ישראל".
יצוין כי לבד משיפוץ קברו של אל קסאם קיימו אנשי הוועד החיפאי סדרת הרצאות, סדנאות, סרטים ומפגשים לציון יום השישים ל"נכבה". כל זאת תחת הכותרת "אנחנו כאן כדי להישאר". באירועים אלה הושם דגש מיוחד ל"נכבה של חיפה", כלשון המארגנים.
לדבריהם ההתמקדות בחיפה היא כיוון שבה לא עלה בידי ישראל להסתיר את פשעיה כלפי הפלשתינים, פשעים שבוצעו לדבריהם במהלך שנת 48'.
יצוין כי כמו הקריאות ברש"פ לצעדות לעבר כפרי 48' גם אנשי 'הוועד העממי לציון הנכבה של חיפה' מתכננים צעדה. הצעדה מתוכננת להגיע אל הכפר ספורי עליו הוקם הישוב ציפורי
במסגרת אירועים אלה יצאו פעילי השמאל והערבים לשיפוץ וניקוי קברו של מנהיג הטרור עז א-דין אל קסאם הקבור בבית העלמין המוסלמי שבעיר. לדברי מארגני האירוע אנשי 'הוועד העממי לציון הנכבה של חיפה' (יש דבר כזה) הוא בוצע כיוון שערביי העיר רואים בבית קברות הזה, בית הקברות בו קבור עז א-דין אל קסאם, סמל לאומי למאבק הפלשתיני.
כאן המקום להזכיר פרטים אחדים אודות דמותו של אל-קסאם כפי שהם מופיעים באתר ויקיפדיה: שייח' עִז א-דין עבד אל-קאדר מוסטפא יוסף אל-קסאם הוא מנושאי הדגל של הרדיקליזם הערבי-מוסלמי-פלסטיני בארץ ישראל בראשית המאה ה-20. כידוע, על שמו נקראים הפלג הצבאי של חמאס וטילי הקסאם הנורים לעבר יישובים ישראליים סביב רצועת עזה.
אל-קסאם נולד בכפר ג'בלה ליד לטקיה בחבל העלווים, בשנת 1882. כבר בנעוריו נתנו בו הקיצוניות והמהפכנות את אותותיהן. במהלך מלחמת העולם הראשונה לחם במסגרת הצבא העות'מאני. לאחר מכן סלד ממוסדות השלטון הקולוניאלי הצרפתי ותמך בביצוע פעולות גרילה נגדם. בשנת 1920 דנוהו הצרפתים למוות (שלא בנוכחותו), והוא נאלץ להימלט לחיפה שבארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי, שם החל בפעילות גיוס והטפה אסלאמית, תוך שהוא שוטח את משנתו האנטי-ציונית והאנטי-בריטית בפני ערביי חיפה והגליל התחתון.
אל-קסאם היה ממייסדי הסניף החיפאי של "אגודת הצעירים המוסלמים", ופעל במסווה של כהן דת. למרות זאת, הבריטים הגדירוהו כ"מסוכן ביותר". בשנת 1928 הקים בחשאי את ארגון הטרור "הכף השחורה", תוך שהוא דואג לקבל צידוק דתי לפעולותיו האלימות בדמות פתווה שחיברו שייח'ים סורים בכירים. המעבר לטרור נועד להגשים את תוכניתו של אל-קסאם לבטל את השלטון הבריטי בארץ ישראל ואגב כך את היישוב היהודי, להחליף את ההנהגה הערבית הלאומית בארץ, שהוכיחה חוסר יכולת להוביל את הערבים לקראת מאבק מזוין, להכין את הערבים למרד אלים וליצור בריתות עם אויבותיה של בריטניה על מנת לחזק את ארגונו.
חסידיו של אל-קסאם תקפו יישובים יהודיים וחקלאים יהודים. בין 1931-1932 רצחו אנשי "הכף השחורה" שמונה יהודים.
בעקבות רציחתו של סמל המשטרה המנדטורית בהר הגלבוע, משה רוזנפלד, על ידי אנשי "הכף השחורה", פתחו הבריטים במצוד נרחב אחרי אל-קסאם ולוחמיו, והם אותרו וכותרו סמוך לכפר יעבד. אל-קסאם נהרג יחד עם שלושה מחבורתו, והוא בן 53.
באתר השמאל 'מחסום' מצוטטים אנשי הוועד כאומרים ששיפוץ הקבר הוא "חלק מהמאבק הציבורי והניסיון להעביר את המסר כי הנכבה שהחלה לפני 60 שנה, נמשכת גם היום. הסכנה שמרחפת על הפלסטינים בישראל לא חלפה. היא עדיין קיימת. בכירים בממשלת ישראל ממשיכים לדבר על טרנספר ועל ייהוד הגליל, הנגב והמשולש. תהליך ההשתלטות על הקרקע וייהוד המקום הם חלק מהטיהור האתני אותו מנהיגה ישראל".
יצוין כי לבד משיפוץ קברו של אל קסאם קיימו אנשי הוועד החיפאי סדרת הרצאות, סדנאות, סרטים ומפגשים לציון יום השישים ל"נכבה". כל זאת תחת הכותרת "אנחנו כאן כדי להישאר". באירועים אלה הושם דגש מיוחד ל"נכבה של חיפה", כלשון המארגנים.
לדבריהם ההתמקדות בחיפה היא כיוון שבה לא עלה בידי ישראל להסתיר את פשעיה כלפי הפלשתינים, פשעים שבוצעו לדבריהם במהלך שנת 48'.
יצוין כי כמו הקריאות ברש"פ לצעדות לעבר כפרי 48' גם אנשי 'הוועד העממי לציון הנכבה של חיפה' מתכננים צעדה. הצעדה מתוכננת להגיע אל הכפר ספורי עליו הוקם הישוב ציפורי