חיים ילין ראש המועצה אזורית אשכול מספר ביומן ערוץ 7 על מציאות החיים ביממה האחרונה מאז בוצע הירי בו נהרגו ארבעה בני משפחה אחת ברצועת עזה. "יש התגברות בירי. יש הסלמה מהצד השני כאשר נוצר מצב שבו מדברים על שלום ועושים מלחמה".
ילין תוהה כיצד זה ב"כל פעם שמדברים על איזה שקט או רגיעה נוצר מצב שבו אנחנו ממשיכים לקבל את הקסאמים. אין לי מושג לאן רוצים להוביל כאן".
בדבריו מזכיר ילין כי "תוך כדי שהמצרים מדברים על הפסקת אש הם מנסים לפגוע בכרם שלום ובישובים נוספים. אסור שזה יקרה. אסור שהמלחמה תימשך בעוד התקשורת מעודדת את סיסמאות שלום עכשיו".
ילין מסרב לענות לשאלת המראיין כיצד על הצבא לנהוג. "אם הייתי יודע איך לפעול הייתי איש צבא ולא ראש מועצה. אני לא אסטרטג. הממשלה היא שצריכה להחליט. מספרים לנו שהברירה היא או מלחמה או שלום אבל אנחנו הרי יודעים שהחיים מתנהלים בתחום האפור. יש הרבה שטח אפור בין מלחמה כוללת לשלום".
"כשנפלה המרגמה הראשונה בנחל עוז אמרתי זה כלום, ואחרי שנה קראתי לזה מלחמת התשה. לטעמי זו ההגדרה הנכונה. זו מלחמת התשה. ילדים וקשישים משלמים את המחיר שנכיר בו רק בעוד עשר שנים כשיחשפו פגעי הטראומות של התקופה הזו".
באשר לעמידת תושבי המועצה בראשותו תחת אימת הקסאמים אומר ילין כי "התושבים מאוד מאוד חזקים. זה מעבר למה שמועצה עושה. זה משהו שורשי מאוד. 11 הנקודות הוקמו עוד טרם קום המדינה. אנחנו שואבים את כוחנו מההתיישבות הזו בנגב. זה הבית שלנו ואנחנו לא מכירים דבר אחר. השגרה צריכה להמשיך כדי להוכיח לכולם שכך צריך להיות".
עם זאת אפשר לשמוע בקולו של ילין אכזבה מהגיבוי הממשלתי שאינו מגיע. "הייתי מצפה שהמדינה תשקיע באזור הזה ותוכיח שהיא מעניקה גיבוי ותמיכה לתושבים. זה חשוב לחוסן החברתי. לסלול כאן כביש גישה גם אם אין כאן תנועה רבה"
ובאשר ליחס אותו הוא מקבל מתושבי המרכז, כאן כבר מדובר ביחס מורכב. "אני מקבל חיזוקים ותמיכה אבל גם הרבה אי הבנה. בשיחות עם אנשים אני חש לעיתים כמו פושע שמגדל ילדים בעוטף עזה. אני אומר להם שזה הבית שלנו ואנחנו אפילו מקימים ישובים חדשים כמו הישובים של מפוני גוש קטיף".
