האמנית סוניה גורפיין בת ה-80 ניצולת שואה, שרדה את הגטו בליטא ואת צעדת המוות בעזרת ציורי כרטיסי חג וימי הולדת שציירה עבור הנאצים אשר בזכותם השיגה קבקבי עץ ועמם שרדה את הצעדה.
כיום היא מקדישה את חייה לציור ותיעוד השואה. כעת היא יוצאת עם תערוכה חדשה בבית האומנים בתל אביב, ובה מוצג קיר של דיוקנות המתעדים את אלה שלא שרדו.
גורפיין החליטה לקחת את הספר המצמרר "אלבום התמונות הפולני" שיצא לאור באמצעות עמותת "שלום", ומאגד 7,000 תצלומים שהגיעו מפולין – של משפחות שלא נותר מהן זכר בשואה, והחלה כבר למעלה משנה לצייר דיוקנות של אותם הנספים.
בגטו קיבלה סוניה גורפיין את הכינוי "הציירת הקטנה" על ידי קציני האס.אס, והיא בת 14 באותם ימים. את הגטו בליטא שרדה גורפיין רק בזכות כשרון הציור שלה. כאמור, סוניה התנדבה לצייר כרטיסי ברכה וימי הולדת לנאצים, ציורים שהשיגו לה קבקבי עץ איתם ברחה בשלג הכבד מצעדת המוות.
אביה נרצח במחנה ריכוז ביריות, אמה נעדרה וסוניה מצאה עצמה על אוניית מעפילים לכיוון ישראל "פלשתינה"– שם הצליחו להעביר לה מכתב מאישה מבוגרת בשם לנה בירגר. על המכתב היתה חתומה בעצם אמא של סונייה והשתיים התאחדו בישראל.
כיום מתגוררת סוניה בתל אביב לצד בעלה (יעקב גורפיין) ומשפחתה שהקימה עם השנים: שלושה ילדים וחמישה נכדים. את אהבתה לציור העמיקה בלימודי ציור אצל טובה ראוך בשנת 68' , לימודים במכון אבני , ולימודי אבסטרקט אצל ג'ון בייל, את הקריירה האמיתית העבירה כשוטרת במשך שנים.
כעת כאמור מעלה סוניה תערוכה בשם "דיוקנאות מתוך האלבום הפולני" בבית האומנים ע"ש יוסף זריצקי, רחוב אלחריזי 9 תל אביב. התערוכה תנעל ב- 5/5/08.
יצוין כי 7,000 התצלומים שמצאו את דרכם לאלבום הפולני במהלך 13 השנים האחרונות, הגיעו מכל קצוות פולין, לרבות הכפרים הנידחים ביותר, מיהדות התפוצות בכל העולם ומפולנים (שאינם יהודים) שבזמן המלחמה נתבקשו לשמור על תמונות שכניהם, או מצאו תצלומים במקומות מסתור בבתים אליהם עברו. האלבום מתעד גם מכתבים, יומנים, צלחות זכוכית, ואף מסרים שהוברחו מהגטו.
כיום היא מקדישה את חייה לציור ותיעוד השואה. כעת היא יוצאת עם תערוכה חדשה בבית האומנים בתל אביב, ובה מוצג קיר של דיוקנות המתעדים את אלה שלא שרדו.
גורפיין החליטה לקחת את הספר המצמרר "אלבום התמונות הפולני" שיצא לאור באמצעות עמותת "שלום", ומאגד 7,000 תצלומים שהגיעו מפולין – של משפחות שלא נותר מהן זכר בשואה, והחלה כבר למעלה משנה לצייר דיוקנות של אותם הנספים.
בגטו קיבלה סוניה גורפיין את הכינוי "הציירת הקטנה" על ידי קציני האס.אס, והיא בת 14 באותם ימים. את הגטו בליטא שרדה גורפיין רק בזכות כשרון הציור שלה. כאמור, סוניה התנדבה לצייר כרטיסי ברכה וימי הולדת לנאצים, ציורים שהשיגו לה קבקבי עץ איתם ברחה בשלג הכבד מצעדת המוות.
אביה נרצח במחנה ריכוז ביריות, אמה נעדרה וסוניה מצאה עצמה על אוניית מעפילים לכיוון ישראל "פלשתינה"– שם הצליחו להעביר לה מכתב מאישה מבוגרת בשם לנה בירגר. על המכתב היתה חתומה בעצם אמא של סונייה והשתיים התאחדו בישראל.
כיום מתגוררת סוניה בתל אביב לצד בעלה (יעקב גורפיין) ומשפחתה שהקימה עם השנים: שלושה ילדים וחמישה נכדים. את אהבתה לציור העמיקה בלימודי ציור אצל טובה ראוך בשנת 68' , לימודים במכון אבני , ולימודי אבסטרקט אצל ג'ון בייל, את הקריירה האמיתית העבירה כשוטרת במשך שנים.
כעת כאמור מעלה סוניה תערוכה בשם "דיוקנאות מתוך האלבום הפולני" בבית האומנים ע"ש יוסף זריצקי, רחוב אלחריזי 9 תל אביב. התערוכה תנעל ב- 5/5/08.
יצוין כי 7,000 התצלומים שמצאו את דרכם לאלבום הפולני במהלך 13 השנים האחרונות, הגיעו מכל קצוות פולין, לרבות הכפרים הנידחים ביותר, מיהדות התפוצות בכל העולם ומפולנים (שאינם יהודים) שבזמן המלחמה נתבקשו לשמור על תמונות שכניהם, או מצאו תצלומים במקומות מסתור בבתים אליהם עברו. האלבום מתעד גם מכתבים, יומנים, צלחות זכוכית, ואף מסרים שהוברחו מהגטו.