אוניברסיטת תל אביב מפרסמת היום את דו"ח האירועים האנטישמיים בשנת 2007. על פי הדו"ח חלה עליה של 6.6% במקרי האלימות האנטישמיים. בדו"ח מצויין כי בשנת 2007 היו 57 מקרים של תקיפות חמורות, פי שלושה ממספרם בשנת 2006.
ירידה מעודדת חלה במספרם הכולל של אירועים מכל הסוגים, אלימים, מילוליים וחזותיים, כמו למשל בצרפת, בבלגיה, בגרמניה, בדרום אפריקה, בבריטניה ובארצות-הברית. לעומת זאת, הייתה עלייה במקרי התקיפה החמורים (שמעורבים בהם שימוש בנשק, הצתה וכוונה להרוג). בנוסף חלה ירידה ניכרה גם במקרי האלימות מן הסוג החמור פחות (אלימות וונדליזם) ובמיוחד בפגיעה במרכזים קהילתיים ובבתי ספר ברחבי העולם, אך לעומת זאת נרשמה עלייה חדה בחילול בתי קברות, אנדרטות ומפעלי הנצחה.
על-ידי המכון נרשמו 632 מקרי אלימות בכלל, המהווים עלייה של 6.6% בהשוואה לשנת 2006. הפגיעה במוסדות יהודיים ירדה מ-94 ל-62, ומספר מקרי החילול עלה מ-91 ל-141.
בתוך 632 מקרי האלימות היו 57 מקרים של תקיפות חמורות, פי שלושה ממספרם בשנת 2006 (19 מקרים).
בצרפת נרשמה ירידה מ-97 אירועי אלימות מן הסוג החמור פחות ל-47, אבל מספרם של מקרי התקיפה החמורים עלה מ-2 ל-8. התופעה של עלייה באירועים האלימים במיוחד ניכרה גם באוסטרליה ובאוקראינה.
לעומת רוסיה שבה נשמרה יציבות, הייתה בגרמניה, בקנדה ובבריטניה עלייה משמעותית בשתי הקטגוריות:
- בגרמניה עלה מספר האירועים הפחות חמורים מ-38 ל-67 ו-10 מקרים אלימים במיוחד לעומת 0 קודם לכן.
- בבריטניה ובקנדה הייתה עלייה מתונה באירועים החמורים פחות, אך עלייה באלימים במיוחד מ-2 ל-15 בבריטניה ומ-0 ל-5 בקנדה.
- בארצות-הברית חלה ירידה במספר הכולל של אירועים מכל הסוגים ב-6% וירידה במספר ההטרדות, ולעומת זאת עלייה במקרי הוונדליזם. הליגה נגד השמצה רשמה 93 מקרי ונדליזם ו-48 תקיפות של אנשים.
באוניברסיטה מציינים כי ייתכן שהירידה בסך כול המקרים במספר ארצות מפתח היא תוצאה של מחויבות גוברת של ממשלות וגופים בינלאומיים להיאבק באנטישמיות ובמיוחד בזו האלימה, ושל שיתוף פעולה הדוק יותר בין הקהילות היהודיות לבין גופי אכיפה ושמירה על זכויות האדם ומערכת החוק והמשפט.
עוד הם אומרים כי ייתכן גם שהחשש מהתלקחות אירועי רחוב, שבהם ייפגעו לא רק יהודים, מניע את הממשלות לפעול יותר כנגד תופעות האנטישמיות. המחויבות ניכרת במיוחד בארצות המערביות כמו קנדה, בריטניה, ארצות-הברית ואוסטרליה, אך לא ברוסיה ובאוקראינה. מהדו"ח אף עולה כי חלה עלייה בפגיעה ביהודים הבולטים בלבושם ושרוב היהודים הנפגעים זוהו כיהודים שהיו בדרכם למוסדות יהודיים או ביציאתם.
חוקרי האוניברסיטה מדגישים כי בשנת 2007 לא היו אירועים חריגים במזרח התיכון ולפיכך יש לחפש סיבות אחרות לעלייה באלימות הקשה: אנו רואים מתאם בין פשיעה גוברת בכלל, ומתחים חברתיים וכלכליים פנימיים בארצות שונות ובין עלייה ברמת האיסלאמופוביה, לבין עלייה בפגיעה ביהודים. רוב רובה של האלימות האנטישמית אירעה בארצות מערב אירופה ובמרכזה, שם הנוכחות הגדלה של מיליוני מהגרים וצאצאיהם, בהם כ-20 מיליון מוסלמים, מהווה מקור לתסיסה ולחיכוך.
ירידה מעודדת חלה במספרם הכולל של אירועים מכל הסוגים, אלימים, מילוליים וחזותיים, כמו למשל בצרפת, בבלגיה, בגרמניה, בדרום אפריקה, בבריטניה ובארצות-הברית. לעומת זאת, הייתה עלייה במקרי התקיפה החמורים (שמעורבים בהם שימוש בנשק, הצתה וכוונה להרוג). בנוסף חלה ירידה ניכרה גם במקרי האלימות מן הסוג החמור פחות (אלימות וונדליזם) ובמיוחד בפגיעה במרכזים קהילתיים ובבתי ספר ברחבי העולם, אך לעומת זאת נרשמה עלייה חדה בחילול בתי קברות, אנדרטות ומפעלי הנצחה.
על-ידי המכון נרשמו 632 מקרי אלימות בכלל, המהווים עלייה של 6.6% בהשוואה לשנת 2006. הפגיעה במוסדות יהודיים ירדה מ-94 ל-62, ומספר מקרי החילול עלה מ-91 ל-141.
בתוך 632 מקרי האלימות היו 57 מקרים של תקיפות חמורות, פי שלושה ממספרם בשנת 2006 (19 מקרים).
בצרפת נרשמה ירידה מ-97 אירועי אלימות מן הסוג החמור פחות ל-47, אבל מספרם של מקרי התקיפה החמורים עלה מ-2 ל-8. התופעה של עלייה באירועים האלימים במיוחד ניכרה גם באוסטרליה ובאוקראינה.
לעומת רוסיה שבה נשמרה יציבות, הייתה בגרמניה, בקנדה ובבריטניה עלייה משמעותית בשתי הקטגוריות:
- בגרמניה עלה מספר האירועים הפחות חמורים מ-38 ל-67 ו-10 מקרים אלימים במיוחד לעומת 0 קודם לכן.
- בבריטניה ובקנדה הייתה עלייה מתונה באירועים החמורים פחות, אך עלייה באלימים במיוחד מ-2 ל-15 בבריטניה ומ-0 ל-5 בקנדה.
- בארצות-הברית חלה ירידה במספר הכולל של אירועים מכל הסוגים ב-6% וירידה במספר ההטרדות, ולעומת זאת עלייה במקרי הוונדליזם. הליגה נגד השמצה רשמה 93 מקרי ונדליזם ו-48 תקיפות של אנשים.
באוניברסיטה מציינים כי ייתכן שהירידה בסך כול המקרים במספר ארצות מפתח היא תוצאה של מחויבות גוברת של ממשלות וגופים בינלאומיים להיאבק באנטישמיות ובמיוחד בזו האלימה, ושל שיתוף פעולה הדוק יותר בין הקהילות היהודיות לבין גופי אכיפה ושמירה על זכויות האדם ומערכת החוק והמשפט.
עוד הם אומרים כי ייתכן גם שהחשש מהתלקחות אירועי רחוב, שבהם ייפגעו לא רק יהודים, מניע את הממשלות לפעול יותר כנגד תופעות האנטישמיות. המחויבות ניכרת במיוחד בארצות המערביות כמו קנדה, בריטניה, ארצות-הברית ואוסטרליה, אך לא ברוסיה ובאוקראינה. מהדו"ח אף עולה כי חלה עלייה בפגיעה ביהודים הבולטים בלבושם ושרוב היהודים הנפגעים זוהו כיהודים שהיו בדרכם למוסדות יהודיים או ביציאתם.
חוקרי האוניברסיטה מדגישים כי בשנת 2007 לא היו אירועים חריגים במזרח התיכון ולפיכך יש לחפש סיבות אחרות לעלייה באלימות הקשה: אנו רואים מתאם בין פשיעה גוברת בכלל, ומתחים חברתיים וכלכליים פנימיים בארצות שונות ובין עלייה ברמת האיסלאמופוביה, לבין עלייה בפגיעה ביהודים. רוב רובה של האלימות האנטישמית אירעה בארצות מערב אירופה ובמרכזה, שם הנוכחות הגדלה של מיליוני מהגרים וצאצאיהם, בהם כ-20 מיליון מוסלמים, מהווה מקור לתסיסה ולחיכוך.