הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין החליט אתמול (ג') לתמוך בקידומה של הצעת חוק לביטול עונשי מאסר בגין עבירות הרשלנות בעקבות תאונות דרכים, תאונות עבודה וכו'.
ראש הלשכה, , עו"ד יורי גיא-רון, ציין כי "גישת ההרתעה כמרכיב מרכזי בענישה בעבירות של גרימת מוות ברשלנות הנה שגויה ואנכרוניסטית". לדבריו, "על הענישה להביא תועלת לחברה, לקורבן או לסביבתו ולעבריין המורשע. שום תועלת מסוג זה לא תצמח מהשמת אדם נורמטיבי משך זמן ממושך מאחורי סורג ובריח. רגש הנקמה המוצדק של משפחות הקורבנות אינו הגורם הדומיננטי בקביעת מרכיב הענישה".
הוא הוסיף כי בראשית הקדנציה ביקש ליזום תיקון לחוק בנושא, והדגיש, כי נוסף לכך יפעל ליזום הצעת חוק נוספת, באופן שניתן יהיה להטיל על מורשעים בעבירות גרם מוות ברשלנות עונש של עבודות שירות למשך זמן רב יותר מהנהוג היום, בתוספת מגבלות נוספות על חייהם הנורמטיביים, ובכלל זה מעצר בית, שלילת רישיון למשך תקופה ארוכה, פעילות למשך זמן ממושך עבור הקהילה בנושאים של תאונות דרכים וכיוצא בזה, אולם, ללא מאסר בפועל, שלטענתו הנו חסר תכלית בנסיבות אלה. "מאסר בפועל נועד לעבריינים נושאי מחשבה פלילית ולא למורשעים בעבירות רשלנות", הדגיש.
בנוסף לכך, על פי הצעתו הוקמה ועדה מיוחדת בלשכה, בראשותו של עו"ד שמעון מזרחי, אשר תעסוק במאבק בתאונות הדרכים.
במהלך הישיבה הציג עו"ד אילן סופר מועדת החקיקה בפורום הפלילי של הלשכה את הצעת החוק,שגיבש על הקובעת כי לא יידון אדם למאסר בפועל אלא אם כן הוכחה מחשבה פלילית. כמו כן, הוסף סעיף הקובע, כי אין באמור בסעיף כדי למנוע הטלת מאסר בפועל בעבודת שירות, או כדי למנוע הטלת מאסר בפועל על נידון המסרב לשאת את עונש המאסר בעבודת שירות.
בדברי ההסבר להצעה נאמר כי תכליתו של הדין העונשי להתמודד עם התופעות החברתיות השליליות והמסוכנות ביותר, אשר אין דרך יעילה אחרת להתמודד עימן, ולפיכך מתבקש, שהאחריות הפלילית תהיה מושתתת ככלל על מחשבה פלילית, בעוד אחריות פלילית על בסיס משטר של רשלנות תהווה חריג בלבד. עוד נאמר, כי ביטול עונשי מאסר בגין עבירות רשלנות מתחייב גם נוכח מאפייני העבריין הרשלן, אשר אינו נושא אשם מוסרי, וזאת בניגוד לזולתו הפועל תוך מחשבה פלילית. העבריין הרשלן לא בחר במודע להתנהג באופן המסכן אינטרס חברתי מוגן, וקיימת הנחה, כי היה נמנע מהתנהגותו המסוכנת לו היה מודע לסכנה, ולפיכך אין צורך בעונשי מאסר מאחורי סורג ובריח בכדי להבטיח הרתעה אישית ומניעת ביצוע העבירה.
ראש הלשכה, , עו"ד יורי גיא-רון, ציין כי "גישת ההרתעה כמרכיב מרכזי בענישה בעבירות של גרימת מוות ברשלנות הנה שגויה ואנכרוניסטית". לדבריו, "על הענישה להביא תועלת לחברה, לקורבן או לסביבתו ולעבריין המורשע. שום תועלת מסוג זה לא תצמח מהשמת אדם נורמטיבי משך זמן ממושך מאחורי סורג ובריח. רגש הנקמה המוצדק של משפחות הקורבנות אינו הגורם הדומיננטי בקביעת מרכיב הענישה".
הוא הוסיף כי בראשית הקדנציה ביקש ליזום תיקון לחוק בנושא, והדגיש, כי נוסף לכך יפעל ליזום הצעת חוק נוספת, באופן שניתן יהיה להטיל על מורשעים בעבירות גרם מוות ברשלנות עונש של עבודות שירות למשך זמן רב יותר מהנהוג היום, בתוספת מגבלות נוספות על חייהם הנורמטיביים, ובכלל זה מעצר בית, שלילת רישיון למשך תקופה ארוכה, פעילות למשך זמן ממושך עבור הקהילה בנושאים של תאונות דרכים וכיוצא בזה, אולם, ללא מאסר בפועל, שלטענתו הנו חסר תכלית בנסיבות אלה. "מאסר בפועל נועד לעבריינים נושאי מחשבה פלילית ולא למורשעים בעבירות רשלנות", הדגיש.
בנוסף לכך, על פי הצעתו הוקמה ועדה מיוחדת בלשכה, בראשותו של עו"ד שמעון מזרחי, אשר תעסוק במאבק בתאונות הדרכים.
במהלך הישיבה הציג עו"ד אילן סופר מועדת החקיקה בפורום הפלילי של הלשכה את הצעת החוק,שגיבש על הקובעת כי לא יידון אדם למאסר בפועל אלא אם כן הוכחה מחשבה פלילית. כמו כן, הוסף סעיף הקובע, כי אין באמור בסעיף כדי למנוע הטלת מאסר בפועל בעבודת שירות, או כדי למנוע הטלת מאסר בפועל על נידון המסרב לשאת את עונש המאסר בעבודת שירות.
בדברי ההסבר להצעה נאמר כי תכליתו של הדין העונשי להתמודד עם התופעות החברתיות השליליות והמסוכנות ביותר, אשר אין דרך יעילה אחרת להתמודד עימן, ולפיכך מתבקש, שהאחריות הפלילית תהיה מושתתת ככלל על מחשבה פלילית, בעוד אחריות פלילית על בסיס משטר של רשלנות תהווה חריג בלבד. עוד נאמר, כי ביטול עונשי מאסר בגין עבירות רשלנות מתחייב גם נוכח מאפייני העבריין הרשלן, אשר אינו נושא אשם מוסרי, וזאת בניגוד לזולתו הפועל תוך מחשבה פלילית. העבריין הרשלן לא בחר במודע להתנהג באופן המסכן אינטרס חברתי מוגן, וקיימת הנחה, כי היה נמנע מהתנהגותו המסוכנת לו היה מודע לסכנה, ולפיכך אין צורך בעונשי מאסר מאחורי סורג ובריח בכדי להבטיח הרתעה אישית ומניעת ביצוע העבירה.