ועדת הפנים של הכנסת קיבלה היום את הצעתו של יו"ר סיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל ח"כ אורי אריאל, להקים ועדה שתגבש נוסח מוסכם לחוק החמץ.
חוק חג המצות (איסורי חמץ), התשמ"ו-1986, הידוע בשם חוק החמץ, אושר בכנסת באוגוסט 1986, וקובע שבמהלך חג הפסח "לא יציג בעל עסק בפומבי מוצר חמץ למכירה או לצריכה". על-פי סעיף 1 לחוק, "מוצר חמץ" הוא "לחם, לחמניה, פיתה, או כל מוצרי קמח חמץ אחרים".
לפני כחודש, ביום חמישי כ"ז באדר ב' (3.4.08), טענה שופטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים תמר בר-אשר, כי החוק אינו אוסר על מכירת חמץ או הצגתו בתוך חנות, אלא על הצגתו בפומבי, קרי מחוץ לחנות, בלבד. חוק החמץ אינו מגדיר מהו "מקום פומבי", הוסיפה, אולם מאחר שהוא חוק פלילי היא פנתה לסעיף ההגדרות בחוק העונשין, לפיו מקום פומבי הוא "מקום ציבורי, כשאדם יכול לראות את המעשה מכל מקום שהוא", ולדבריה חנות איננה כזאת.
ח"כ אריאל הדגיש כי "פרשנותה של השופטת היא דקדקנית ולשונית ומתעלמת ממהותו של החוק ומכוונת המחוקק. ואולם פסיקתה, מחייבת את המחוקק להבהיר יתר על המידה את כוונתו, כדי שגם קשי-הבנה כשופטים, לא יטעו בהם".
כאמור ועדת הפנים תקים ועדת חברי כנסת שתנסח את החוק מחדש. הסיעות השונות הבטיחו שלא לקדם חקיקה בעניין, עד השלמת ההידברות.