תרופות המשמשות לטיפול והורדת לחץ דם גבוה יכולות לעזור גם לדיאטה ולהקטנת הסיכון לחלות בסוכרת, כך מדווח בעיתון טלגרף. את התגלית החדשה יש עדיין צורך לאשר, אך כבר צריך להתחיל לחשוב בכיוון, מכיוון שהתהליך ייקח כמה שנים.
קבוצת חוקרים ממכון הווארד פלוריי, מלבורן, בחנו קבוצת עכברים שהיה להם חוסר באנזים ACE, אותו האנזים הנחסם על ידי התרופות לטיפול בבעיות לחץ דם. על פי המחקר, בסיום המחקר - העכברים שניתן להם טיפול הורידו ממשקל גופם כ-20%, כמו כן היו להם פחות אחוזי שומן (פחות 50% עד 60%).
קבוצת העכברים שהיה להם החוסר באנזים לא היו פחות אקטיביים ולא אכלו פחות מעכברים אחרים, אחוזי השומן המועטים שלהם נבעו ממטבוליזם זריז יותר, כך דווח בעיתון מדעי.
ניסויים שבאו בעקבות הניסוי הראשון אישרו שלעכברים הללו היה מטבוליזם מהיר יותר גם בשעת מנוחה, והם נטו פחות להשמנה בגיל המבוגר יותר. החוקרים הסיקו מכך שהמטבוליזם המהיר שלהם היה קבוע לכל אורך חייהם.
אצל עכברים אילו החוקרים גילו גם כי היכולת גופנית שלהם לעכל את הגלוקוז מהר יותר משל עכברים רגילים, כלומר היה להם סיכוי קטן יותר לחלות בסוכרת. האנזים, הנקרא: אנטיגוטנזין, המיר אנזימים ועזר לתאי השומן לווסת את לחץ הדם ואת כמות הדם במה שמכנים החוקרים מערכת רנין- אנטיגוטנזין.
הדבר המדהים הוא שעל מנת לטפל בבעיות מסוג זה יש להצטרף לארגון ואולי אף לקבל תרופות, הנמצאות בסל התרופות, משמשות כיום לטיפול בבעיות נוספת.
ד"ר מיכאל מטאיי אמר: "זהו גילוי משמעותי". הוא טוען שמכיוון שפחות מזון נכנס, היו פחות קלוריות ריקות להפוך לשומן, ולכן ירדה מסת השומן בגוף, וכתוצאה מכך גם המשקל. "הוכחנו גם שסבילות לגלוקוז שופרה אצל עכברים אילו,דבר חשוב מאוד במניעת סכרת".
תרופות שחסמו את אותו ההורמון, נרשמות כעת רק כתרופה להיפראקטיביות, והיפר מתח.
תרופות רבות הנמצאות בסל התרופות עבור היפראקטיביות יכולות לשמש לדיאטות, בעיות שומן, ובעיות במטבוליזם. אנשים רבים המשתמשים כיום בתרופות אילו יכולים לטעון שהם אינם מרגישים שום שינוי במשקל, אבל הם צריכים לקחת בחשבון שמבנה הגוף יכול עוד להשתנות.
"יכול מאוד להיות שניתן יהיה להשתמש באותה התרופה על מנת להפחית במשקל, יהיה צורך רק לבדוק מינונים", הוא אמר. "אבל, תרופה כזו להפחתה במשקל חייבת להיות מלווה תמיד ביועץ תזונה וסגנון חיים על מנת להשיג ירידה מתונה במשקל, ועל מנת להפחית את הסיכוי לפתח סוכרת בהמשך החיים", הוא הדגיש.
הוא טוען שיש שני דברים בהם צריך להחליט על מנת לקבוע האם התרופה תינתן גם לירידה במשקל בבני אדם. הראשון, האם קצב המטבוליזם נשלט על ידי האנזים הזה או על ידי הכבד בצורה ישירה, או האם יש לזה השפעה בלתי ישירה על ידי חסימת פעולת האנזים במוח. והשני, "נשתמש במידע מהמחקר הראשון על מנת לחזות אילו תרופות ובאילו מנות להשתמש על מנת להשיג תוצאות של ירידה במשקל ובשומן בבני האדם".
"יש כבר הרבה אנשים המעוניינים לחקור את השימוש של התרופות הללו במניעת הסוכרת", הוא הוסיף. "אני מקווה שחקר השפעת התרופות הללו על הטיפול בהשמנת יתר והפרעות הקשורות אליה, כמו הסוכרת, לא תיקח יותר מכמה שנים בודדות. כמובן שלא מדובר בתרופת קסם, אלא בתרופה שתילקח בשילוב עם תזונה מאוזנת ופעילות גופנית, על מנת להבטיח תוצאות שאינן פוגעות במערכת המטבולית".
קבוצת חוקרים ממכון הווארד פלוריי, מלבורן, בחנו קבוצת עכברים שהיה להם חוסר באנזים ACE, אותו האנזים הנחסם על ידי התרופות לטיפול בבעיות לחץ דם. על פי המחקר, בסיום המחקר - העכברים שניתן להם טיפול הורידו ממשקל גופם כ-20%, כמו כן היו להם פחות אחוזי שומן (פחות 50% עד 60%).
קבוצת העכברים שהיה להם החוסר באנזים לא היו פחות אקטיביים ולא אכלו פחות מעכברים אחרים, אחוזי השומן המועטים שלהם נבעו ממטבוליזם זריז יותר, כך דווח בעיתון מדעי.
ניסויים שבאו בעקבות הניסוי הראשון אישרו שלעכברים הללו היה מטבוליזם מהיר יותר גם בשעת מנוחה, והם נטו פחות להשמנה בגיל המבוגר יותר. החוקרים הסיקו מכך שהמטבוליזם המהיר שלהם היה קבוע לכל אורך חייהם.
אצל עכברים אילו החוקרים גילו גם כי היכולת גופנית שלהם לעכל את הגלוקוז מהר יותר משל עכברים רגילים, כלומר היה להם סיכוי קטן יותר לחלות בסוכרת. האנזים, הנקרא: אנטיגוטנזין, המיר אנזימים ועזר לתאי השומן לווסת את לחץ הדם ואת כמות הדם במה שמכנים החוקרים מערכת רנין- אנטיגוטנזין.
הדבר המדהים הוא שעל מנת לטפל בבעיות מסוג זה יש להצטרף לארגון ואולי אף לקבל תרופות, הנמצאות בסל התרופות, משמשות כיום לטיפול בבעיות נוספת.
ד"ר מיכאל מטאיי אמר: "זהו גילוי משמעותי". הוא טוען שמכיוון שפחות מזון נכנס, היו פחות קלוריות ריקות להפוך לשומן, ולכן ירדה מסת השומן בגוף, וכתוצאה מכך גם המשקל. "הוכחנו גם שסבילות לגלוקוז שופרה אצל עכברים אילו,דבר חשוב מאוד במניעת סכרת".
תרופות שחסמו את אותו ההורמון, נרשמות כעת רק כתרופה להיפראקטיביות, והיפר מתח.
תרופות רבות הנמצאות בסל התרופות עבור היפראקטיביות יכולות לשמש לדיאטות, בעיות שומן, ובעיות במטבוליזם. אנשים רבים המשתמשים כיום בתרופות אילו יכולים לטעון שהם אינם מרגישים שום שינוי במשקל, אבל הם צריכים לקחת בחשבון שמבנה הגוף יכול עוד להשתנות.
"יכול מאוד להיות שניתן יהיה להשתמש באותה התרופה על מנת להפחית במשקל, יהיה צורך רק לבדוק מינונים", הוא אמר. "אבל, תרופה כזו להפחתה במשקל חייבת להיות מלווה תמיד ביועץ תזונה וסגנון חיים על מנת להשיג ירידה מתונה במשקל, ועל מנת להפחית את הסיכוי לפתח סוכרת בהמשך החיים", הוא הדגיש.
הוא טוען שיש שני דברים בהם צריך להחליט על מנת לקבוע האם התרופה תינתן גם לירידה במשקל בבני אדם. הראשון, האם קצב המטבוליזם נשלט על ידי האנזים הזה או על ידי הכבד בצורה ישירה, או האם יש לזה השפעה בלתי ישירה על ידי חסימת פעולת האנזים במוח. והשני, "נשתמש במידע מהמחקר הראשון על מנת לחזות אילו תרופות ובאילו מנות להשתמש על מנת להשיג תוצאות של ירידה במשקל ובשומן בבני האדם".
"יש כבר הרבה אנשים המעוניינים לחקור את השימוש של התרופות הללו במניעת הסוכרת", הוא הוסיף. "אני מקווה שחקר השפעת התרופות הללו על הטיפול בהשמנת יתר והפרעות הקשורות אליה, כמו הסוכרת, לא תיקח יותר מכמה שנים בודדות. כמובן שלא מדובר בתרופת קסם, אלא בתרופה שתילקח בשילוב עם תזונה מאוזנת ופעילות גופנית, על מנת להבטיח תוצאות שאינן פוגעות במערכת המטבולית".