בראיון לערוץ 7 סיפר מנחם סנדובסקי על הסטטיסטיקות הקשות של גטו לודז', שם היה בתקופת השואה: "בגטו עברו כמאתיים אלף איש – מהם, כשבעים אלף הלכו למשלוחים, כשבעים אלף מתו ממחלות ומרעב והנותרים עברו כולם לאושוויץ".
מנחם סיפר על חוסר הידע לגבי המציאות – מה שגרם לאביו לחשוב שאולי הקרון לוקח את המשפחה מהגטו למקום טוב יותר. "בגטו לא היה שום עיתון, שום ידיעות, לא ידענו מה מתרחש מחוץ לגטו בכלל", מסביר סנדובסקי "בכל יום יצאו ששת אלפים איש למקום בלתי ידוע. כשאנחנו יצאנו לתחנת רכבת - אבא, אמא, אחותי, אחי ואני – חשכו עינינו. ראינו המון אנשי SS עם כלבים ומשטרה יהודית והיה המולה והתחילו לדחוף את האנשים לקרונות משא בצפיפות גדולה. לכל קרון נכנסו 80-90 איש. מים לא היו בקרון, היה רק דלי לצרכים. המסע היה איום. אני זוכר שאבא אמר: "עם כל זה, אולי זה יהיה יותר טוב".