ראש המרכז לדיני בנקאות במכללה האקדמית נתניה, ד"ר רות פלאטו-שנער, וראש המרכז לדיני איכות הסביבה במכללה פרופ' מרשה גלפי ממליצים להטיל על הבנקים אחריות לכך שהלוואות שהם מעניקים לא יפגעו באיכות הסביבה.
הדברים מתפרסמים בעקבות מחקר שאותו ערכו השניים תוך בחינת המתרחש בעולם והשוואתו לישראל.
על פי ההמלצה במקרה של פגיעה באיכות הסביבה של גורמים להם העבירו הבנקים הלוואות וסיוע ישלמו הבנקים והמלווים חלק מהנזק כפי שקיים בארה"ב.
לדברי ד"ר פלאטו-שנער 900 בנקים בארה"ב הפסידו בממוצע 1.2 מיליון דולר בשנה, בשל בעיות איכות הסביבה. היא מציינת כי עלות הניקוי הממוצעת לקרקע בארה"ב אשתקד הסתכמה בכ-20 מיליון דולר.
לדבריה, "בישראל אין ניסיון עם הנושא ואין נתונים מספריים, כי בנקים מעולם לא חויבו בניקוי קרקעות מזוהמות". עם זאת, לדעתה " על בנק ישראל לתת לבנקים הנחיות מחייבות ולא להתעלם משיקולי איכות הסביבה, כפי שקורה כיום. על הבנק לקחת בחשבון סיכונים סביבתיים, כחלק משיקוליו בהעמדת אשראי".
הדברים מתפרסמים בעקבות מחקר שאותו ערכו השניים תוך בחינת המתרחש בעולם והשוואתו לישראל.
על פי ההמלצה במקרה של פגיעה באיכות הסביבה של גורמים להם העבירו הבנקים הלוואות וסיוע ישלמו הבנקים והמלווים חלק מהנזק כפי שקיים בארה"ב.
לדברי ד"ר פלאטו-שנער 900 בנקים בארה"ב הפסידו בממוצע 1.2 מיליון דולר בשנה, בשל בעיות איכות הסביבה. היא מציינת כי עלות הניקוי הממוצעת לקרקע בארה"ב אשתקד הסתכמה בכ-20 מיליון דולר.
לדבריה, "בישראל אין ניסיון עם הנושא ואין נתונים מספריים, כי בנקים מעולם לא חויבו בניקוי קרקעות מזוהמות". עם זאת, לדעתה " על בנק ישראל לתת לבנקים הנחיות מחייבות ולא להתעלם משיקולי איכות הסביבה, כפי שקורה כיום. על הבנק לקחת בחשבון סיכונים סביבתיים, כחלק משיקוליו בהעמדת אשראי".