חוקרי הטכניון מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול מצאו כי לכעס יכולה להיות השפעה קריטית גם בקבוצות עבודה "וירטואליות" – קבוצות בהן כל התקשורת בין החברים מתנהלת באמצעים אלקטרוניים, כלומר קבוצות עבודה שאינן מאפשרות קשר פנים-אל-פנים בין חברי הקבוצה.
במחקר, רגשות של משתתף אחד עברו למשתתפים אחרים והשפיעו על תפקוד הקבוצה. בכך הרחיבו חוקרי הטכניון את התיאוריה המקובלת של "הדבקת רגשות", על פיה רגש מידבק רק כאשר ישנו חיקוי של רמזים לא ורבליים במפגש פנים-אל-פנים. כמו כן הרחיבו החוקרים את הידוע על הנזקים שכעס בעבודה יכול לגרום.
את הניסוי ערך הדוקטורנט אריק חשין, בהנחיית פרופסור ענת רפאלי. הוא יצר קבוצה וירטואלית עם ארבעה משתתפים, במעבדה לחקר ההתנהגות בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול. אחד מארבעת המשתתפים הביע כעס לסירוגין באופן מובנה ומתכונן. חברי הקבוצה לא יכלו לראות איש את רעהו, לא נפגשו ולא יכלו לשוחח פנים אל פנים, אלא רק באמצעות דואר אלקטרוני. לכל משתתף הייתה גישה לצורה ספציפית כאשר לאחד יש עיגולים, לחברו יש משולשים ולשלישי יש ריבועים. משימת המשתתפים הייתה להשיג רצף של צורות. כדי לעמוד במשימה ולהרוויח כסף נדרש שיתוף פעולה בין כל חברי הקבוצה כך שבמהלך הניסוי עסקו המשתתפים ברכישת צורות מחבריהם, כדי להוסיף ריאליות ומורכבות הניסוי תוכנן כך שאין די צורות לאפשר לכולם להשלים את המשימה האישית שלהם.
בשלב מסוים אחד המשתתפים בחלק מהקבוצות הביע כעס כלפי עמיתיו על ידי שליחת מסרים כגון: "תעבוד יותר מהר" או "אתה ממש מעצבן". מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד מסרים כאלה השפיעו על הרגשות של חברי הקבוצה האחרים ועל תפקוד הקבוצה.
החוקרים בדקו את רגשות המשתתפים לפני המשימה ואחריה ומצאו כי בקבוצות בהן היה שחקן כועס חברי הקבוצה "נדבקו" ברגש של הכועס, הן ברמת הפרט והן ברמת הקבוצה. הכועס השפיע על האווירה בקבוצה, למרות שחבריה לא נפגשו פנים אל פנים. המשתתפים החלו לכתוב בעצמם הודעות כועסות ובעלות טון שלילי זה לזה. בקבוצות עם אדם אחד כועס מספר ההודעות השליליות שמשתתפים אחרים שלחו היה פי ששה מאשר בקבוצות הביקורת.
הכעס פגע גם ברווחים האישיים של המשתתפים וגם בביצועי הקבוצה. בקבוצות עם אדם כועס אנשים הרוויחו 30% פחות מאשר בקבוצות ללא כעס. "בקבוצה עם אדם כועס הביצוע של היחידים ושל הקבוצה היה באופן מובהק פחות טוב", אומר אריק חשין. "כמו כן אנשים שעבדו בקבוצה עם אדם כועס איבדו את תחושת הביטחון העצמי לגבי יכולתם לבצע את המשימה".
חוקרי הטכניון טוענים כי מספיק אדם אחד כועס כדי לפגוע בתפקוד והתנהגות של קבוצה שלמה, אפילו אם עובד זה אינו נמצא במגע בלתי-אמצעי עם שאר חברי הקבוצה. "כדאי להיות מודעים לכך ולנטרל את כעסיהם של עובדים גם אם הם עומדים לעבוד באינטרנט מול אנשים שנמצאים ביבשת אחרת", הם אומרים.
במחקר, רגשות של משתתף אחד עברו למשתתפים אחרים והשפיעו על תפקוד הקבוצה. בכך הרחיבו חוקרי הטכניון את התיאוריה המקובלת של "הדבקת רגשות", על פיה רגש מידבק רק כאשר ישנו חיקוי של רמזים לא ורבליים במפגש פנים-אל-פנים. כמו כן הרחיבו החוקרים את הידוע על הנזקים שכעס בעבודה יכול לגרום.
את הניסוי ערך הדוקטורנט אריק חשין, בהנחיית פרופסור ענת רפאלי. הוא יצר קבוצה וירטואלית עם ארבעה משתתפים, במעבדה לחקר ההתנהגות בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול. אחד מארבעת המשתתפים הביע כעס לסירוגין באופן מובנה ומתכונן. חברי הקבוצה לא יכלו לראות איש את רעהו, לא נפגשו ולא יכלו לשוחח פנים אל פנים, אלא רק באמצעות דואר אלקטרוני. לכל משתתף הייתה גישה לצורה ספציפית כאשר לאחד יש עיגולים, לחברו יש משולשים ולשלישי יש ריבועים. משימת המשתתפים הייתה להשיג רצף של צורות. כדי לעמוד במשימה ולהרוויח כסף נדרש שיתוף פעולה בין כל חברי הקבוצה כך שבמהלך הניסוי עסקו המשתתפים ברכישת צורות מחבריהם, כדי להוסיף ריאליות ומורכבות הניסוי תוכנן כך שאין די צורות לאפשר לכולם להשלים את המשימה האישית שלהם.
בשלב מסוים אחד המשתתפים בחלק מהקבוצות הביע כעס כלפי עמיתיו על ידי שליחת מסרים כגון: "תעבוד יותר מהר" או "אתה ממש מעצבן". מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד מסרים כאלה השפיעו על הרגשות של חברי הקבוצה האחרים ועל תפקוד הקבוצה.
החוקרים בדקו את רגשות המשתתפים לפני המשימה ואחריה ומצאו כי בקבוצות בהן היה שחקן כועס חברי הקבוצה "נדבקו" ברגש של הכועס, הן ברמת הפרט והן ברמת הקבוצה. הכועס השפיע על האווירה בקבוצה, למרות שחבריה לא נפגשו פנים אל פנים. המשתתפים החלו לכתוב בעצמם הודעות כועסות ובעלות טון שלילי זה לזה. בקבוצות עם אדם אחד כועס מספר ההודעות השליליות שמשתתפים אחרים שלחו היה פי ששה מאשר בקבוצות הביקורת.
הכעס פגע גם ברווחים האישיים של המשתתפים וגם בביצועי הקבוצה. בקבוצות עם אדם כועס אנשים הרוויחו 30% פחות מאשר בקבוצות ללא כעס. "בקבוצה עם אדם כועס הביצוע של היחידים ושל הקבוצה היה באופן מובהק פחות טוב", אומר אריק חשין. "כמו כן אנשים שעבדו בקבוצה עם אדם כועס איבדו את תחושת הביטחון העצמי לגבי יכולתם לבצע את המשימה".
חוקרי הטכניון טוענים כי מספיק אדם אחד כועס כדי לפגוע בתפקוד והתנהגות של קבוצה שלמה, אפילו אם עובד זה אינו נמצא במגע בלתי-אמצעי עם שאר חברי הקבוצה. "כדאי להיות מודעים לכך ולנטרל את כעסיהם של עובדים גם אם הם עומדים לעבוד באינטרנט מול אנשים שנמצאים ביבשת אחרת", הם אומרים.