מדענים גילו מדוע לאנשים שמנים כל כך קשה לרזות. התגלית החדשה תוביל, בהכרח, לגישות חדשות בנוגע לירידה במשקל. הטלגרף מדווח.
ההפרש שבין מספר תאי השומן אצל אנשים רזים לבין אנשים שמנים נקבע בגיל הילדות. אנשים שמנים, כמו הרזים, דואגים לתאי השומן שלהם למזון - אבל לשמנים יש להם לפחות כפול תאים מאשר לרזים.
ההצצה החטופה הזו לקרבי החיים יכולה להוביל לגישות חדשות בנוגע לירידה במשקל. ניתן ללמוד מההקדמה הזו שלאנשים שמנים קשה יותר לרדת במשקל משום שמספר תאי השומן שלהם גדול יותר. גם לאחר דיאטה- בה מצטמצם גודל תאי השומן, מספרם הגדול יותר עדיין נשאר אצל השמן.
הפרטים לגבי כיצד האדם מווסת את מסת השומן שלו פורסמה אתמול על ידי קבוצת מדענים בעיתון המדעי "נייטשור" (טבע). קבוצת החוקרים משטוקהולם, שוודיה, ומלונדון, דיווחה על רצף גנטי המצוי בקרב כמחצית מן האוכלוסייה שיש לה היקף מותניים רחבים יותר בשלושת רבעי אינטש', משקל גדול יותר בכ-2 ק"ג, והנטייה להיות זקוק לעזרת אינסולין בכשל הגוף בפירוק הסוכר (המקושר לשני סוגי הסוכרת).
התגלית החדשה הבסיסית לגורם להשמנת יתר, מגיע ממחקר גנטי גדול יותר שהובל על ידי ד"ר קירסטי ספולדינג, פרופסור ג'ונס פריזן ופרופסור פטר ארנר, שמצאו שהגוף מייצר כל הזמן תאי שומן חדשים המחליפים את התאים הישנים, המתפוררים והמתים.
הם גם הראו שאנשים בעלי משקל עודף מייצרים ומחליפים יותר תאי שומן מאשר האנשים הרזים, ושמספר תאי השומן אצל אדם נשאר אותו מספר גם לאחר דיאטה מוצלחת מאוד.
עד עכשיו לא היה ברור שגם אדם מבוגר מסוגל לייצר תאי שומן כמו הצעירים. הרבה שיערו שהאדם מעמיס על תאי השומן הקיימים כבר בגופו על מנת לשמור על משקל גופו (רזה, שמן, השמנת יתר). אבל כעת נראה שכל אדם מייצר תא שומן ללא קשר למבנה גופו, גילו או מינו.
"מספר תאי השומן הכללי בגוף יציב לאורך זמן, מכיוון שהיצור של תאי השומן מתאזן עם ה"מוות" של תאי השומן הקיימים כבר", אמר פרופסור ארנר.
המחקר נעשה לאחר שיטה חדשנית שבה איזוטופים רדיואקטיביים המצויים בתאי השומן של אנשים שחיו בתקופת המלחמה הקרה והפצצה הגרעינית, היו שותפים לפרוייקט ניסויי בין 1955 ל-1963 שבו ניסו לקבוע את גיל תאי השומן בגוף. זה, בשילוב עם ניסיון למדוד את גודל תאי השומן בהשוואה לסך הכמות של הרקמות ב-687 אנשים עם הבדלי משקל ומבנה גוף, ושעברו ניתוחים לשאיבת שומן וקיצור קיבה.
על פי המחקר התגלה שתאי השומן מוחלפים באותה התדירות שבה הם "מתים", בערך 10% בכל שנה. רמת ההשמנה נקבעת על ידי שילוב של מספר וגודל תאי השומן, שיכולים לגדול או להתכווץ בהתאם לכמויות האוכל העובר דרך גופינו.
כאשר אדם עם בעיה של השמנת יתר מקיים משטר דיאטה יעיל, הוא אינו מקטין את כמות תאי השומן אלא רק מכווץ את הקיימים בגופו.
הממצאים הללו הובילו את המדענים לחשוב על דרך אחרת להרזייה, בעיקר על ידי איתור הגנים והאותות בתאי השומן, האחראים על היצירה של תאים חדשים כאילו.
"עדיין מדובר בשלב מוקדם מידי לקבוע מתי והאם תיבחן תרופה להשמנה על בני אדם המבוססת על המחקרים הללו", אמר ד"ר ספולדינג.
ההפרש שבין מספר תאי השומן אצל אנשים רזים לבין אנשים שמנים נקבע בגיל הילדות. אנשים שמנים, כמו הרזים, דואגים לתאי השומן שלהם למזון - אבל לשמנים יש להם לפחות כפול תאים מאשר לרזים.
ההצצה החטופה הזו לקרבי החיים יכולה להוביל לגישות חדשות בנוגע לירידה במשקל. ניתן ללמוד מההקדמה הזו שלאנשים שמנים קשה יותר לרדת במשקל משום שמספר תאי השומן שלהם גדול יותר. גם לאחר דיאטה- בה מצטמצם גודל תאי השומן, מספרם הגדול יותר עדיין נשאר אצל השמן.
הפרטים לגבי כיצד האדם מווסת את מסת השומן שלו פורסמה אתמול על ידי קבוצת מדענים בעיתון המדעי "נייטשור" (טבע). קבוצת החוקרים משטוקהולם, שוודיה, ומלונדון, דיווחה על רצף גנטי המצוי בקרב כמחצית מן האוכלוסייה שיש לה היקף מותניים רחבים יותר בשלושת רבעי אינטש', משקל גדול יותר בכ-2 ק"ג, והנטייה להיות זקוק לעזרת אינסולין בכשל הגוף בפירוק הסוכר (המקושר לשני סוגי הסוכרת).
התגלית החדשה הבסיסית לגורם להשמנת יתר, מגיע ממחקר גנטי גדול יותר שהובל על ידי ד"ר קירסטי ספולדינג, פרופסור ג'ונס פריזן ופרופסור פטר ארנר, שמצאו שהגוף מייצר כל הזמן תאי שומן חדשים המחליפים את התאים הישנים, המתפוררים והמתים.
הם גם הראו שאנשים בעלי משקל עודף מייצרים ומחליפים יותר תאי שומן מאשר האנשים הרזים, ושמספר תאי השומן אצל אדם נשאר אותו מספר גם לאחר דיאטה מוצלחת מאוד.
עד עכשיו לא היה ברור שגם אדם מבוגר מסוגל לייצר תאי שומן כמו הצעירים. הרבה שיערו שהאדם מעמיס על תאי השומן הקיימים כבר בגופו על מנת לשמור על משקל גופו (רזה, שמן, השמנת יתר). אבל כעת נראה שכל אדם מייצר תא שומן ללא קשר למבנה גופו, גילו או מינו.
"מספר תאי השומן הכללי בגוף יציב לאורך זמן, מכיוון שהיצור של תאי השומן מתאזן עם ה"מוות" של תאי השומן הקיימים כבר", אמר פרופסור ארנר.
המחקר נעשה לאחר שיטה חדשנית שבה איזוטופים רדיואקטיביים המצויים בתאי השומן של אנשים שחיו בתקופת המלחמה הקרה והפצצה הגרעינית, היו שותפים לפרוייקט ניסויי בין 1955 ל-1963 שבו ניסו לקבוע את גיל תאי השומן בגוף. זה, בשילוב עם ניסיון למדוד את גודל תאי השומן בהשוואה לסך הכמות של הרקמות ב-687 אנשים עם הבדלי משקל ומבנה גוף, ושעברו ניתוחים לשאיבת שומן וקיצור קיבה.
על פי המחקר התגלה שתאי השומן מוחלפים באותה התדירות שבה הם "מתים", בערך 10% בכל שנה. רמת ההשמנה נקבעת על ידי שילוב של מספר וגודל תאי השומן, שיכולים לגדול או להתכווץ בהתאם לכמויות האוכל העובר דרך גופינו.
כאשר אדם עם בעיה של השמנת יתר מקיים משטר דיאטה יעיל, הוא אינו מקטין את כמות תאי השומן אלא רק מכווץ את הקיימים בגופו.
הממצאים הללו הובילו את המדענים לחשוב על דרך אחרת להרזייה, בעיקר על ידי איתור הגנים והאותות בתאי השומן, האחראים על היצירה של תאים חדשים כאילו.
"עדיין מדובר בשלב מוקדם מידי לקבוע מתי והאם תיבחן תרופה להשמנה על בני אדם המבוססת על המחקרים הללו", אמר ד"ר ספולדינג.