ראש המועצה האזורית הר חברון, צביקי בר חי, שיגר השבוע מכתב דחוף לראש הממשלה, אהוד אולמרט, בו הוא דרש ממנו לבטל את ההחלטה לפתוח את 'מחסום הכבשים' לתנועת ערביי יו"ש.



בר חי הזכיר במכתבו שהמחסום הוקם על מנת למנוע פיגועים בצומת, בהם נהרגו בעבר, בין היתר, שלושה חיילים ונפצעו ישראלים רבים בשל תנועה חופשית של מחבלים בין יטא לחברון.



צביקי בר חי אמר כי "דווקא בשבוע בו מציינת ישראל 60 שנים לעצמאותה, הגיע הזמן לשים קץ לתופעת 'רייס נוחתת המחסומים נופלים', במסגרתה כל אימת שקונדוליסה רייס מבקרת בישראל, ממשלת אולמרט מסכנת חיי אדם בניסיון לרצות את האמריקאים והפלשתינים".



בראיון ליומן הצהריים של ערוץ 7 התייחס פרופ' עוזי ארד, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבין-תחומי בהרצליה, ויועצו המדיני של רה"מ לשעבר בנימין נתניהו, למעורבותה הגוברת והולכת של מזכירת המדינה האמריקנית בנעשה במדינת ישראל.



"יש מקום לתחושת אי-נוחות בכמה מישרים, לא רק בעצם מעורבות היתר של רייס אלא גם בתלישות של כל המשא ומתן הזה מכל הקשר אמיתי, שהרי אין לנו משא ומתן אמיתי עם גורם בצד השני שיש לו מנדט, או גורם מוסמך היכול להתייצב ולבצע את מה שמסוכם איתו, וגם בצד הישראלי לא ברור עד כמה יש מנדט לממשלה שלא מקבלת את אמון הציבור כבר שנה וחצי בסקרי דעת הקהל".



"במצב כזה לנהל דו-שיח על קיומנו העתידי כמדינה, כלומר גבולות הקבע שלנו, זה תלוש מכל הקשר זה נראה כמו תרגיל בנדמה לי".



פרופ' ארד הוסיף כי "אומרים שרוצים להגיע להסכם עד סוף 2008 כי בוש גומר קדנציה, וזו צריכה להיות הסיבה לעיצוב גבולות הקבע של מדינה ריבונית לעתיד. חשבתי שהשיקולים הם שיקולים היסטוריים, ביטחוניים או התיישבותיים ומשא ומתן של תן-וקח, ולא לוח הזמנים של ממשל שעומד לפרוש... אלא אם כן הצד הישראלי לא רוצה לנהל משא ומתן, אלא לעשות ויתור אחר ויתור".



"דבר שני שגורם לי לאי נוחות זו החשאיות, אכן, יש דברים שבהם צריכים לשמור על חשאיות כפעולות צבאיות וכדומה, אך כאן מדובר על הסכם מוחשי הנתון בויכוח פוליטי נוקב מזה שנים רבות.... לא ייתכן שלאבו מאזן מראים מפות מסוימות שציבור שלם היושב על האדמה הזו, לא יודע על קיומם. אלו דברים שצירך לתת לציבור לחוות את דעתו" אמר, "אני חש אי נוחות קשה במצב שבו פלסטינאים יודעים יותר על עמדתנו מאשר ישראליים".



ארד אמר כי לדעתו ויתורים מפליגים על חלק משמעותי מהארץ, שהיא בשר מבשרנו כהגדרתו, ללא שום תמורה היא המשך של תהליך של בריחה דו-צדדית.



על השפעת החקירה בה נתון ראש הממשלה על מהלכיו המדיניים אמר ארד כי "קשה לדעת מה מערכת השיקולים של מנהיגים, תמיד משחקים בערבוביה שיקולים לאומיים אוטנטיים, וגם אולמרט הוא אזרח ישראלי אותנטי, ושיקולים לאומיים גם משמשים אצלו, אבל לצד זה הוא גם אדם ופוליטיקאי במצוקה ואין ספק שזה בא לידי ביטוי, השאלה היא עד כמה".



"מהלכים מרחיקי לכת בתחום השלום והמלחמה יכולים להתבצע רק על רקע של לגיטימיות גבוהה, ולשם כך אין המנהיג יכול להיות רק בעל לגיטימיות גבוהה אלא מעבר לכל חשד, ושאין אף אחד שמפקפק בכך ששיקוליו הם אסטרטגיים-לאומיים בלבד".



ארד ציין כי בועדת וינגרד עלתה השאלה האם מהלכי הימים האחרונים של מלחמת לבנון, שעלו למדינת ישראל בדמים יקרים נעשו מתוך שיקולים שלא ממין העניין: "לשמחתנו הדבר הזה הופרך, אך בסופו של דבר העיקרון הזה צריך לחול על דברים מדיניים שגם הם דיני נפשות, וזה לא המצב הנוכחי. כרגע אין לגיטימיות ברורה לכך שרק שיקולים ממלכתיים אסטרטגיים-היסטוריים הם אלו שמובלים את מהלכי הממשלה, וברגע שיש ספק כזה הדבר צריך לעמוד למשאל עם – בחירות".



לדברי ארד, אולמרט צריך לדחות את דרישות רייס באמירה כי הנושא שנוי במחלוקת בישראל, בכך שלא הביא בפני הציבור את רעיונותיו, ובאמירה כי אינו נמצא במצב פשוט מבחינה אישית וציבורית.