"אין מתנות חינם. אין מתת שאין משלמים עליו מחיר כבד", אומר רבה של תל אביב, הרב ישראל מאיר לאו, בטקס 'זוכרים שרים ומספרים', ומדגיש את הקשר החיב ין יום הזיכרון לחללי צצה"ל ליום שלאחריו, יום עצמאות המדינה. זאת בניגוד ל"עמים אחרים שהשתעבדו וזכו לעצמאות מבלי להניד עפעף", מציין הרב לאו.
"עשרות מדינות באפריקה השתחררו מעול משעבדים בתוך עשור. אם היו שפיכויות דמים הן היו בתוכן פנימה, והנה אנחנו לפחות מאה ועשרים שנה מקיזים את דמנו. נהרות דם שוטפים אותנו במאבק לעצמאות ועל קיומה וכינונה של מדינתינו כבית לאומי לעם היהודי. הזרם הזה לא פוסק ולא היה לנו יום אחד של נחת".
הרב לאו מספר על מפגשיו האישיים עם השכול במרוצת השנים ולאורך המלחמות כשדור מעביר לדור את לפיד הניצחון ועימו לפיד השכול.
"כלי המלחמה שעימם יוצאים למלחמה הם המסירות, הנכונות להקריב, האחווה בין הלוחמים זהו כלי מלחמה שאי אפשר לנצחו, הסולידריות, הריצה של החובש לגחון על הפצוע תחת ברד עופרת בידיעה שאת חייו שלו הוא מסכן אבל את חובתו ימלא עד נשימת אפו האחרונה. היחד הזה. האהבה הזו לרע, האהבה הזו לכל רגב עפר מאדמתה של הארץ, האהבה לבניה ולבוניה. היחס הזה הוא שהעניק ללוחמים את כלי מלחמתם ועל זה קונן דוד - איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה".
למשפחות השכולות אומר הרב לאו: "זיקפו קומתכם. היישירו מבט. קורבן הבנים לא לשווא היה. הבית הלאומי קם. בנינו בית ובעזרת אלוקי ישראל נשמור עליו, נגן עליו נבצר אותו ונעמיק את שורשיו, בזכות הבנים וכלי המלחמה שלהם שקשה למצוא היום כמותם".