במדורו 'נקודת מבט' יוצא הרב ישראל רוזן, ראש מכון צומ"ת, נגד הקולות הנשמעים בציונות הדתית, הקוראים שלא לחגוג את יום העצמאות.
"קול ענות חלושה אני שומע במחנה הציונות הדתית, לאמר: אין לנו חלק ונחלה במדינת ישראל, ובודאי לא נאמנות לממשלת ישראל ולזרועותיה השלטוניות. והקול הולך וחזק ומפוצץ "בראש ההרים ונישא מגבעות" (עפ"י ישעיהו ב,ב), והוא קורא לשַׁבֵּר את הכלים, לקָרֵע את הדגלים ולבעֵט בערכה הסגולי של מדינת ישראל", מספר הרב רוזן, "מפנים עורף ליום העצמאות, מגמדים את ההלל, מקמטים את התפילה לשלום המדינה וראשיה ותוהים (אולי טועים? אולי תועים?) בלשונם של מתי-מדבר אשר כפרו בטובה ותינו "ניתנה ראש ונשובה".
בצד קולות אלו מזהה הרב רוזן קולות אופטימיים יותר אך דומים במהותם, "הללו מדברים על ה'אורות' אשר גלשו מן ה'כלים' השבורים, ומציעים שיקום ה'כלי'- המדינה: "נייסד מחדש את מדינת היהודים"! "נתחיל הכל מבראשית"! "נקומם את סוכת דוד הנופלת"! "נפרמט את המדינה ונבצע איתחול מחדש"! סטרט-אפ!".
מול כל אלו מעמיד הרב רוזן את אמירתו הברורה של הרמב"ם אשר בספרו על נס חנוכה, "מעלה על נס-חנוכה את בני חשמונאי, הצדוקים, החילוניים, המתרפסים כלפי רומא ותרבותה. ומהו נִסַם ודגלם? "וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה עד החורבן השני"!".
"מאתיים שנות ממשלה (=מלכות) בישראל ראויים לשמונת ימי חג-אורות, למרות 'הכלים השבורים', ולמרות העגלה הריקה של חלק ניכר ממלכי בית חשמונאי", מוסיף הרב רוזן ומתאר את עמדת הרמב"ם.
"גם בבנין המקדש, ובודאי בבנין הארץ, בקיבוץ גלויות ובהפרחת שממות, יש מצב שבו "המנצחים על המלאכה" הם 'הורדוסיים', והליכותיהם פסולות ואפילו מרושעות. המפעל הציוני נבנה במידה רבה ע"י 'מרשיעי ברית', ע"י לוחמים בתורת ישראל ולעתים ע"י אנטי-לאומיים ואפילו 'בוגדניים' - כהורדוס", קובע הרב רוזן.
"ומי שיפקפק בחותמת ה'הכשר' שאני מעניק כאן ל'הורדוס', ההיסטורי ולדורות, מוזמן לעיין במסכת תענית (כג,א) שם נאמר כי מן השמים חתמו על ההכשר: "וכן מצינו בימי הורדוס שהיו עוסקין בבנין בית המקדש, והיו יורדין גשמים בלילה, למחר נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה ויצאו העם למלאכתן, וידעו שמלאכת שמים בידיהם", חותם הרב רוזן את דבריו.