מאה ועשרים מנהיגים, מתכנני מדיניות והוגים בכירים בעם היהודי יתכנסו ביום שלישי הקרוב ליום מקדים של דיוני עומק על האתגרים המרכזיים לעתידה של מדינת ישראל ויהדות העולם.
ממסמכי הרקע שהכין המכון לועידה עולה: האיום המרכזי הוא בהפיכת הסכסוך הערבי - ישראלי מסכסוך לאומי לסכסוך דתי והסכנות הפיזיות הנובעות מכך. החדשות הטובות: לעם היהודי יש נכסים ללא תקדים בהיסטוריה: העוצמות הקשות הנובעות מהקמתה של מדינת ישראל והעוצמות הרכות בזכות היכולות האינטלקטואליות וכן השפעתה וכוחה הפיננסי של יהדות העולם. האתגר המרכזי: על העם היהודי ועל מדינת ישראל להכין את מנהיגות המחר, אחראית וערכית, לקראת אתגרי המאה ה-21.
זליגת נשק לא קונבנציונאלי ממדינות ריבוניות לידי ארגוני טרור הופכת לאיום אסטרטגי מוחשי לא רק על ישראל והעם היהודי אלא גם על מדינות ערב המתונות ועל ארצות הברית. סכנה זו מחריפה לאו דווקא בשל נחישותם של ארגונים כמו אל-קעידה אלא גם על רקע החשש כי האנטישמיות שמקרינים האחים המוסלמים עלולה לגרור גורמים במערב להפיכת הסכסוך הערבי-ישראלי מסכסוך לאומי לסכסוך דתי. איומים אלה מציבים ציווי מיידי למדינת ישראל ולעם היהודי להכין את מנהיגות ההמשך החדשה – מנהיגות אחראית וערכית על מנת שתוכל להתמודד עם אתגרי המאה ה-21.
כך עולה משורה של מסמכי רקע שהוכנו על ידי המכון לתכנון מדיניות עם יהודי לקראת ועידת המחר שיזם הנשיא שמעון פרס במלאת שישים לעצמאות ישראל. סוגיות אלה וכן האתגרים המרכזיים לעם היהודי על רקע השינויים הגלובליים שמתרחשים בעולם, יידונו לעומק ביום המקדים שבו מתכנסים בחסות המכון המנהיגים, אנשי התכנון וההוגים הבולטים ביותר בעם היהודי.
הדיונים ביום המקדים, שמתקיים בהמשך לכנס המכון שנערך לפני כשנה, יערכו בקבוצות עבודה (בדלתיים סגורות) על בסיס ניירות שהוכנו מראש ע"י צוות המכון, והמסקנות יוצגו ע"י השגריר דניס רוס בועידה. בין משתתפי היום המקדים נכללים: ארווין קוטלר, אלן דרשוביץ', סטיוארט איזנשטאט, מורלי לוין, אייב פוקסמן, דיויד האריס, מלקולם הונליין, מרטין אינדיק, דן קרצר, יהודה ריינהרץ, מורט צוקרמן, ז'אק אטאלי, ברנארד הנרי-לוי, דומיניק מואיזי, ויליאם סאפייר ועוד רבים אחרים.
מנכ"ל המכון לתכנון מדיניות עם יהודי, אבינועם בר-יוסף מדגיש: "מול האתגרים שמציבים ליהדות מצד אחד השינויים המהפכניים בעולם בעקבות עלייתן של מעצמות חדשות כמו סין והודו, האיום של האסלם הפונדמנטליסטי ואירן ומצד שני השחיקה בדמוגרפיה היהודית, המחיר הגבוה של החיים היהודיים, המשבר הבין דורי והדאגה נוכח איכות השלטון בארץ, מתייצב עם יהודי חזק כפי שלא היה מעולם, עם עוצמות קשות שנובעות מהקמתה של מדינת ישראל. עם צבא חזק, כלכלה מצליחה, הישגים במדע ובטכנולוגיה, ועם עוצמות רכות הנובעות מהשפעתו הפוליטית התרבותית והכלכלית בתפוצות".
עוד מציין מנכ"ל המכון כי בחירתו של הנשיא פרס להטיל על המכון את הכנת תכנית הכנס מוסיפה לו כבוד אך בעיקר מטילה עליו אחריות. לדבריו, הצלחת הועידה לא הייתה מתאפשרת ללא השראתם ותמיכתם של הנשיא שמעון פרס והשגריר רוס, ההקפדה המקצועית ובקרת האיכות של המסמכים שביצע הנשיא המייסד של המכון פרופ' יחזקאל דרור; ללא התרומה ההגותית הרבה שהשקיע השגריר אבי גיל, עמית בכיר במכון, שהופקד על התוכן ובניית הקונצפט, והנחישות והמעמסה הכבדה שנטל על כתפיו יו"ר צוות ההיגוי, מזכיר הממשלה לשעבר, ישראל מימון.
עוד עולה מניירות הרקע כי ככל שהמו"מ להסדר קבע במתווה אנאפוליס יתקדם, כך גוברת הסכנה להחרפת המחלוקת הפנים יהודית בישראל ובתפוצות לא רק בשל "ההבטחה והסכנה", אלא גם סביב השאלה האם וכיצד יהדות התפוצות משתתפת בקבלת החלטות היסטוריות בעלות השלכה על ירושלים, על ישראל ועל העם היהודי כולו. במסמכים שהוכנו נדונו בין היתר גם סוגיות של מנהיגות, סוגיות דמוגרפיות, זהות וההזדהות, תיקון עולם, ירושלים כבירת הציביליזציה היהודית, תיקון עולם, אתגרי החינוך בישראל ובתפוצות וכן נושאי מדע וטכנולוגיה רפואה ועוד.
בין הכותבים: השגריר סטוארט איזנשטאט (לשעבר תת שר החוץ ותת שר האוצר של ארצות הברית), פרופ' יחזקאל דרור, השגריר אבי גיל, פרופ' עמנואל סיון, פרופ' סרג'יו דלה פרגולה, פרופ' חיים וקסמן, פרופ' חרמונה סורק, ד"ר שלום ולד, ד"ר יהודה מירסקי, ד"ר עינת וילף, ד"ר שלומית לוי, ד"ר חגית הכהן-וולף, דוד ברודט, יעקב נפרסטק ועוד.