שישה אישים יקבלו תארי ד"ר לאות כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון. האוניברסיטה תעניק את התארים בטקס חגיגי שיתקיים ביום שלישי, ה-27 במאי 2008, במסגרת המושב השנתי של חבר הנאמנים שלה, בהשתתפות ראשי האוניברסיטה, אישי ציבור, ומכובדים רבים אחרים. הששה הם: נשיא האוניברסיטה לשעבר, ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, חתן פרס נובל לפיסיקה, פרופ' קלוד כהן טנוג'י, הנדבן הברון דוד דה רוטשילד, הפילוסופית ד"ר אגנס הלר, נשיאת אגודת שוחרי האוניברסיטה בארה"ב, קרול סאל והסופר עמוס עוז.
ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן כיהן כנשיאה החמישי של אוניברסיטת בן-גוריון במשך כ-15 שנה. פרופ' ברוורמן, כלכלן, שאת הדוקטורט שלו קיבל מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, כיהן תפקיד בכיר בבנק העולמי במשך 14 שנה וסייע בפיתוח הכלכלה ולמאבק ברעב על פני ארבע יבשות; בדברי ההנמקה של האוניברסיטה נאמר כי התואר יוענק ל"איש החזון והמעש, בהערכה רבה על פועלו לפיתוח באר-שבע והנגב, לקירוב הפריפריה למרכז, להגדלת הנגישות להשכלה הגבוהה וליצירת אופק כלכלי חדש לכל תושבי הדרום, בכלל זה כהוגה ויוזם הפארק לטכנולוגיות מתקדמות שליד האוניברסיטה".
פרופ' קלוד כהן טנוג'י הינו חתן פרס נובל לפיסיקה לשנת 1997 שעמד בראש צוות החוקרים הראשון שהצליח לקרר אטומים באמצעות אור (לייזרים) ולמעשה אפשר את הכניסה לתחום הננו-קלווין. האוניברסיטה מדגישה בנימוקיה כי טנוג'י נחשב לאחד מגדולי הפיסיקאים הפועלים בעולם כיום. אות ההוקרה יוענק לו "בהכרת-טובה למי שלחם בעוז כנגד האיום להחרים מוסדות אקדמיים ישראליים, על פועלו לקידום המחקר המדעי בישראל ובאזור כדרך ליצירת מכנה משותף ולביטוי שאיפה כנה לשלום; בהערכה רבה לחוקר עטור פרסים רבים, חבר האקדמיה הצרפתית למדעים וחתן פרס נובל בפיסיקה לשנת 1997, ולמרצה מסור בקולג' דה פראנס וחוקר באקול נורמל סופריור, שספריו הרבים משמשים מקור ידע לא אכזב לדורות של פיסיקאים צעירים, ממשיכי דרכו בגילוי סודותיו של עולמנו לתועלת האנושות".
הנדבן הברון דוד דה רוטשילד, יליד פריז, נשיא ומנכ"ל קבוצת רוטשילד צרפת-אנגליה ונחשב בין הבנקאים המצליחים ביותר באירופה. הוא נמנה על המנהיגים הבולטים בקהילה היהודית בצרפת ומכהן, בין היתר, כיו"ר הקרן ליהדות צרפת, יו"ר המגבית היהודית בצרפת, יו"ר הקרן הצרפתית להנצחת קורבנות השואה ועד לאחרונה-יו"ר הקרן החברתית היהודית המאוחדת. משפחת דה רוטשילד נמנית על תורמי האוניברסיטה. התואר יוענק לו "על המנהיגות הפעילה והמעורבות העמוקה המציינות את פעילותו רבת-השנים ועתירת המעשים בארגונים פילנתרופיים יהודים, ובמיוחד למען ניצולי השואה בצרפת ומחוץ לה; "בהוקרה על תמיכתו הבלתי-מסויגת במפעל הציוני ובמדינת ישראל, שרבים מאבותיו מונצחים בה בשמותיהם של היישובים הפורחים אותם סייעו להקים ולקיים, ועל פועלו הרב לקידום החינוך והרווחה, המחקר המדעי וההשכלה הגבוהה ולטיפוח נכסיה החשובים ביותר של מדינת ישראל – הדורות הבאים של חוקרים ומלומדים שישאו את נס המצוינות, הקדמה ורוח האדם".
ד"ר אגנס הלר מהונגריה, נמנית על הפילוסופיות הבולטת בימינו. היא ניצולת שואה, שמרבית בני משפחתה הושמדו במחנות המוות. היתה העורכת הראשונה של כתב העת ההונגרי לפילוסופיה לאחר המלחמה ולאחר המהפכה ההונגרית, פוטרה מתפקידה האקדמי, יחד עם מורה, גיאורג לוקאץ' מסיבות פוליטיות. התואר יוענק לה לאות הערכה ל"פילוסופית מוערכת, ממייסדי 'אסכולת בודפשט', שהייתה למופת של אומץ לב אישי ואינטלקטואלי; לניצולת שואה שהקדישה את חייה לעיסוק בשאלות של מוסר ואתיקה, היסטוריה ותרבות, דמוקרטיה וחברה, בהציבה שאלות מרכזיות בחיינו לדיון מעמיק, נוקב וחסר-פשרות; מתוך כבוד לאישה שנרדפה על-ידי המשטר הטוטליטרי בהונגריה מולדתה אך עמדה בעוז על זכותה לחשיבה עצמאית ושמרה על יושרתה ומחויבותה לאמת, בבחינת "נאה דורש ונאה מקיים"; בהוקרה לאשת אקדמיה עטורת פרסים, שכתבה ספרים רבים ושמשה מקור השראה לתלמידים רבים; למי שלא חששה להעמיד לבחינה מחודשת את רעיונותיה, ולמרות הכל לא איבדה את אמונה ברוח האדם ובערכי הידידות, הערבות ההדדית והאחווה, דבר המתבטא גם באהדתה למדינת ישראל".
קרול סאל מארה"ב מכהנת זו הקדנציה השניה כנשיאת אגודת השוחרים האמריקנית של אוניברסיטת בן-גוריון. בתקופת כהונתה חלו שינויים רבים בארגון ותחת מנהיגותה נרשם שיא בגיוס תרומות בארה"ב למען האוניברסיטה. מתגוררת מזה 40 שנה בפלו-אלטו בקליפורניה ("עמק הסיליקון") ויחד עם בן זוגה לחיים, הארי, ייסדה שתי חברות הייטק ומקדישה זמן רב לפעילות התנדבותית ופילנטרופית. מזה כ-35 שנה פועלת למען גיוס משאבים רבים עבור הקהילה בכלל, הקהילה היהודית המקומית והאמריקנית ולמען מדינת ישראל. מעורבת בפעילות ציבורית בארגונים. היא חברה בחבר הנאמנים של אוניברסיטת בן-גוריון ונמנית על התורמים הנדיבים לבנין ההייטק ע"ש אלון במוסד האקדמי. התואר יוענק לה, בין היתר, לאות הוקרה לידידת אמת ושותפה לדרך של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; ליזמת ומנהלת בתחומי הטכנולוגיה העילית שהביאה את כישוריה המעולים לשדה המעורבות הקהילתית, סחפה תומכים רבים לקידום מטרות חשובות והפכה את ההתנדבות למרכז חייה.
עמוס עוז, פרופסור אמריטוס (בגמלאות) במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון, נמנה על הבולטים בכותבי העברית בימינו ובין אישי הרוח המובילים והחשובים בישראל. הוא עטור בפרסים חשובים, בניהם: פרס ישראל, פרס גתה, פרס פמינה אטרנג'ר הצרפתי, אות לגיון הכבוד של הרפובליקה הצרפתית, פרס חופש הביטוי הנורבגי, פרס קורינה הגרמני על מפעל חייו ועוד. עוז חבר באקדמיה האמריקנית לאמנויות ומדעים. בדברי ההנמקה של האוניברסיטה נאמר כי התואר יוענק לו "לאות הוקרה לסופר דגול ומסאי מבריק, מגדולי היוצרים בספרות העברית בת-זמננו, המתאר את המציאות הישראלית על כל מורכבותה בעין ביקורתית ובלב אוהב, מתוך אמונה בכוחה של הספרות לגשר בין אנשים; לרב-אמן שבספריו האישיים והמקומיים כל-כך, מירושלים ומהקיבוץ עד ערד שבנגב, מראה עד כמה הכאב, האהבה, הפחד והחמלה משותפים לכל בני האדם באשר הם.ספריו תורגמו ספריו ללמעלה מארבעים לשונות ונגעו ללבם של קוראים בכל קצות תבל; עוד נאמר בהנמקות כי עוז הוא ציוני שורשי, לוחם ללא ליאות למען השלום, יוצר פורה, "המקדיש מזמנו להוראה במחלקה לספרות עברית, כמופקד הקתדרה ע"ש ש"י עגנון לספרות עברית בת-זמננו, מטפח יוצרים צעירים וחולק את הידע, הרגישות והתבונה עם תלמידיו ועמיתיו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב".
ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן כיהן כנשיאה החמישי של אוניברסיטת בן-גוריון במשך כ-15 שנה. פרופ' ברוורמן, כלכלן, שאת הדוקטורט שלו קיבל מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, כיהן תפקיד בכיר בבנק העולמי במשך 14 שנה וסייע בפיתוח הכלכלה ולמאבק ברעב על פני ארבע יבשות; בדברי ההנמקה של האוניברסיטה נאמר כי התואר יוענק ל"איש החזון והמעש, בהערכה רבה על פועלו לפיתוח באר-שבע והנגב, לקירוב הפריפריה למרכז, להגדלת הנגישות להשכלה הגבוהה וליצירת אופק כלכלי חדש לכל תושבי הדרום, בכלל זה כהוגה ויוזם הפארק לטכנולוגיות מתקדמות שליד האוניברסיטה".
פרופ' קלוד כהן טנוג'י הינו חתן פרס נובל לפיסיקה לשנת 1997 שעמד בראש צוות החוקרים הראשון שהצליח לקרר אטומים באמצעות אור (לייזרים) ולמעשה אפשר את הכניסה לתחום הננו-קלווין. האוניברסיטה מדגישה בנימוקיה כי טנוג'י נחשב לאחד מגדולי הפיסיקאים הפועלים בעולם כיום. אות ההוקרה יוענק לו "בהכרת-טובה למי שלחם בעוז כנגד האיום להחרים מוסדות אקדמיים ישראליים, על פועלו לקידום המחקר המדעי בישראל ובאזור כדרך ליצירת מכנה משותף ולביטוי שאיפה כנה לשלום; בהערכה רבה לחוקר עטור פרסים רבים, חבר האקדמיה הצרפתית למדעים וחתן פרס נובל בפיסיקה לשנת 1997, ולמרצה מסור בקולג' דה פראנס וחוקר באקול נורמל סופריור, שספריו הרבים משמשים מקור ידע לא אכזב לדורות של פיסיקאים צעירים, ממשיכי דרכו בגילוי סודותיו של עולמנו לתועלת האנושות".
הנדבן הברון דוד דה רוטשילד, יליד פריז, נשיא ומנכ"ל קבוצת רוטשילד צרפת-אנגליה ונחשב בין הבנקאים המצליחים ביותר באירופה. הוא נמנה על המנהיגים הבולטים בקהילה היהודית בצרפת ומכהן, בין היתר, כיו"ר הקרן ליהדות צרפת, יו"ר המגבית היהודית בצרפת, יו"ר הקרן הצרפתית להנצחת קורבנות השואה ועד לאחרונה-יו"ר הקרן החברתית היהודית המאוחדת. משפחת דה רוטשילד נמנית על תורמי האוניברסיטה. התואר יוענק לו "על המנהיגות הפעילה והמעורבות העמוקה המציינות את פעילותו רבת-השנים ועתירת המעשים בארגונים פילנתרופיים יהודים, ובמיוחד למען ניצולי השואה בצרפת ומחוץ לה; "בהוקרה על תמיכתו הבלתי-מסויגת במפעל הציוני ובמדינת ישראל, שרבים מאבותיו מונצחים בה בשמותיהם של היישובים הפורחים אותם סייעו להקים ולקיים, ועל פועלו הרב לקידום החינוך והרווחה, המחקר המדעי וההשכלה הגבוהה ולטיפוח נכסיה החשובים ביותר של מדינת ישראל – הדורות הבאים של חוקרים ומלומדים שישאו את נס המצוינות, הקדמה ורוח האדם".
ד"ר אגנס הלר מהונגריה, נמנית על הפילוסופיות הבולטת בימינו. היא ניצולת שואה, שמרבית בני משפחתה הושמדו במחנות המוות. היתה העורכת הראשונה של כתב העת ההונגרי לפילוסופיה לאחר המלחמה ולאחר המהפכה ההונגרית, פוטרה מתפקידה האקדמי, יחד עם מורה, גיאורג לוקאץ' מסיבות פוליטיות. התואר יוענק לה לאות הערכה ל"פילוסופית מוערכת, ממייסדי 'אסכולת בודפשט', שהייתה למופת של אומץ לב אישי ואינטלקטואלי; לניצולת שואה שהקדישה את חייה לעיסוק בשאלות של מוסר ואתיקה, היסטוריה ותרבות, דמוקרטיה וחברה, בהציבה שאלות מרכזיות בחיינו לדיון מעמיק, נוקב וחסר-פשרות; מתוך כבוד לאישה שנרדפה על-ידי המשטר הטוטליטרי בהונגריה מולדתה אך עמדה בעוז על זכותה לחשיבה עצמאית ושמרה על יושרתה ומחויבותה לאמת, בבחינת "נאה דורש ונאה מקיים"; בהוקרה לאשת אקדמיה עטורת פרסים, שכתבה ספרים רבים ושמשה מקור השראה לתלמידים רבים; למי שלא חששה להעמיד לבחינה מחודשת את רעיונותיה, ולמרות הכל לא איבדה את אמונה ברוח האדם ובערכי הידידות, הערבות ההדדית והאחווה, דבר המתבטא גם באהדתה למדינת ישראל".
קרול סאל מארה"ב מכהנת זו הקדנציה השניה כנשיאת אגודת השוחרים האמריקנית של אוניברסיטת בן-גוריון. בתקופת כהונתה חלו שינויים רבים בארגון ותחת מנהיגותה נרשם שיא בגיוס תרומות בארה"ב למען האוניברסיטה. מתגוררת מזה 40 שנה בפלו-אלטו בקליפורניה ("עמק הסיליקון") ויחד עם בן זוגה לחיים, הארי, ייסדה שתי חברות הייטק ומקדישה זמן רב לפעילות התנדבותית ופילנטרופית. מזה כ-35 שנה פועלת למען גיוס משאבים רבים עבור הקהילה בכלל, הקהילה היהודית המקומית והאמריקנית ולמען מדינת ישראל. מעורבת בפעילות ציבורית בארגונים. היא חברה בחבר הנאמנים של אוניברסיטת בן-גוריון ונמנית על התורמים הנדיבים לבנין ההייטק ע"ש אלון במוסד האקדמי. התואר יוענק לה, בין היתר, לאות הוקרה לידידת אמת ושותפה לדרך של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; ליזמת ומנהלת בתחומי הטכנולוגיה העילית שהביאה את כישוריה המעולים לשדה המעורבות הקהילתית, סחפה תומכים רבים לקידום מטרות חשובות והפכה את ההתנדבות למרכז חייה.
עמוס עוז, פרופסור אמריטוס (בגמלאות) במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון, נמנה על הבולטים בכותבי העברית בימינו ובין אישי הרוח המובילים והחשובים בישראל. הוא עטור בפרסים חשובים, בניהם: פרס ישראל, פרס גתה, פרס פמינה אטרנג'ר הצרפתי, אות לגיון הכבוד של הרפובליקה הצרפתית, פרס חופש הביטוי הנורבגי, פרס קורינה הגרמני על מפעל חייו ועוד. עוז חבר באקדמיה האמריקנית לאמנויות ומדעים. בדברי ההנמקה של האוניברסיטה נאמר כי התואר יוענק לו "לאות הוקרה לסופר דגול ומסאי מבריק, מגדולי היוצרים בספרות העברית בת-זמננו, המתאר את המציאות הישראלית על כל מורכבותה בעין ביקורתית ובלב אוהב, מתוך אמונה בכוחה של הספרות לגשר בין אנשים; לרב-אמן שבספריו האישיים והמקומיים כל-כך, מירושלים ומהקיבוץ עד ערד שבנגב, מראה עד כמה הכאב, האהבה, הפחד והחמלה משותפים לכל בני האדם באשר הם.ספריו תורגמו ספריו ללמעלה מארבעים לשונות ונגעו ללבם של קוראים בכל קצות תבל; עוד נאמר בהנמקות כי עוז הוא ציוני שורשי, לוחם ללא ליאות למען השלום, יוצר פורה, "המקדיש מזמנו להוראה במחלקה לספרות עברית, כמופקד הקתדרה ע"ש ש"י עגנון לספרות עברית בת-זמננו, מטפח יוצרים צעירים וחולק את הידע, הרגישות והתבונה עם תלמידיו ועמיתיו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב".