הדרוזים של היום מייצגים צאצאים של שושלות של אנשים שחיו והתפתחו במזרח הקרוב במשך אלפי שנים. כך העלה מחקר מקיף שערכו חוקרי הטכניון ורמב"ם.
אוכלוסיית הדרוזים בהיקף של כמיליון נפשות, מתגוררת בצפון ישראל, בסוריה, בלבנון ובירדן, עם הסטוריה מסתורית ודת בת אלף שנים שהינה דת מונותיאיסטית מאוד, אך מלבד זאת לוטה בחשאיות.
בגיליון האחרון של כתב העת המדעי PLoSONE מדווח על קבוצת מחקר בראשותו של פרופסור קרל סקורצקי מהפקולטה לרפואה ומכון המחקר על שם רפפורט, המשמש כסגן המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה.
קבוצת הגנטיקאים, הכוללת את ד"ר לירן שלוש וד"ר דורון בהר, עם סטודנטים נוספים ושותפים לעבודה ממעבדתו של פרופ' סקורצקי ומעבדות אחרות בעולם, חשפה כמה מן הסודות הללו. על סמך חקר סמני ה-DNA במקטעי-הגנום המסמנים ייחוס מצד האם (DNA של המיטוכונדריה) וייחוס מצד האב (כרומוזום Y), גילה צוות המחקר כי למרות אלף שנות אנדוגמיה (נישואין בתוך הקהילה), באוכלוסייה הדרוזית ניתן עדיין לצפות את הגוון המקורי בשושלות היוחסין משני הצדדים (אב ואם). השונות הזאת אף הקדימה את ה"הכרזה" הרשמית של הדת הדרוזית באלפי שנים.
באמצעות שיטת דגימה ייחודית הצליחו החוקרים להראות יותר מ-150 שושלות יוחסין הוריים כאלה - מספר גבוה ביותר יחסית לאוכלוסייה קטנה, מלוכדת ותחומה גיאוגרפית. מפתיעה אף יותר התגלית שממספר המוטציות המבדילות כל שושלת מחברתה עולה כי השושלות נפרדו זו מזו מבחינה גנטית לפני אלפי שנים – ועדיין נותרו קרובות זו לזו גיאוגרפית. הדפוס הצפוי משושלות-אב כאלה שמקורן הגנטי כה עתיק הוא פריסה גיאוגרפית רחבה. ואכן, קשרי שושלות שכנות זו לזו מצויים (בתדירות נמוכה) על פני כל כדור הארץ – אבל רק בקרב האוכלוסייה הדרוזית נותרת השונות הזו ברמות כה גבוהות באוכלוסייה כה מוגדרת ותחומה-גיאוגרפית. פירוש הדבר הוא שהשונות עצמה התפתחה בקרב אבותיהם של הדרוזים בני ימינו.
החוקרים משערים לפיכך כי הדרוזים מספקים מעין 'תמונת בזק' (סנאפ-שוט) של הארכיטקטורה הגנטית של המזרח הקרוב. במילים אחרות, הדרוזים של היום מייצגים צאצאים של שושלות של אנשים שחיו והתפתחו במזרח הקרוב במשך אלפי שנים. בשעה שצאצאים רבים היגרו והתיישבו ברחבי העולם, שושלות היוחסין הראשוניות נשמרות בתדירות גבוהה באזורים הגיאוגרפיים המקוריים במזרח הקרוב. הסברים לאותה "שמורת טבע גנטית" יכולים לכלול בין היתר העדפתם של הדרוזים להתגורר באזורים הרריים מוגנים, ולשמור מרחק מיריבים פוליטיים ולאומיים.
ממצאים אלו עומדים בקנה אחד עם המסורת הדתית הדרוזית, לפיה אבותיהם של הדרוזים חיו במשך אלפי שנים, לפני ייסודה הממשי של הדת (“אל-דעוה") בשנת 1017. למחקר יש גם השלכות ציבוריות חשובות בתחומי הרפואה וחקר הרפואה, בהקשר של מחלות גנטיות. על סמך הממצא המפתיע של ריבוי שושלות הוריות ניתן להניח שייעוץ גנטי בעדה הדרוזית צריך להתבסס על בסיס משפחתי ולא כללי. יתר על כן, האוכלוסייה הדרוזית מספקת הזדמנות אידיאלית לפענוח התרומה הגנטית למצבי מחלה ספציפיים באותם מקטעים גנומיים הנבדלים בשושלות השונות שנתגלו.