לקראת יום ההפטיטיס C הבינלאומי החל ב- 19.5.08 פורסם כי בעולם חיים היום כ- 180 מיליון נשאים כרוניים של HCV - נגיף ההפטיטיס C
קיימים זנים שונים של נגיף דלקת הכבד. הזנים B ו- C נחשבים לזנים הקשים ביותר הפוגעים במספר הרב ביותר של אנשים והינם בעלי פוטנציאל נזק ארוך טווח.
דלקת כבד נגיפית C נחשבת ל"מגיפה שקטה" מכיוון שהתסמינים מתפתחים בפחות ממחצית מהאנשים הנגועים ופחות מ- %30 מהחולים הנגועים בנגיף HCV יודעים שהם נושאים את הזיהום.
80% מהנגועים בנגיף הופכים להיות חולים כרוניים. 5% מקרב חולי הפטיטיס C יפתחו סרטן כבד. במיקרים נדירים יחסית תתפתח אי ספיקת כבד עד כדי צורך בהשתלה.
למרות מאמצים מתמשכים טרם יוצר חיסון יעיל למחלה. כיום מניעת התפשטות המחלה ומניעת פגיעה כבדית יתבצעו על-ידי אבחון מוקדם, מעקב קפדני וטפול מיטבי.
גורמי הסיכון לפתח דלקת כבד נגיפית C
קבלת תוצרי דם בעירוי לפני שנת 1992
שימוש בסמים - גורם סיכון נפוץ לזיהום בדלקת כבד נגיפית מסוג C הינו הזרקת סמים תוך ורידית (או צריכת סמים בהסנפה); זאת משום שצרכני סמים נוטים לחלוק ביניהם את המחטים העלולות להיות מזוהמות בדם הנגוע בנגיף HCV. %60 %-80 מכל המשתמשים בסמים בהזרקה תוך - ורידית נגועים בנגיף HCV.
קעקועים ופירסינג - הזיהום עלול לעבור מאדם אחד למשנהו בהעדר הקפדה על שימוש חד-פעמי במכשור, זאת מכיון שחלקיקי דם מיקרוסקופיים עלולים להישאר בצבע ובמחטים שנעשה בהם שימוש בכל סוג של פעולה.
מגע מיני - על אף שדלקת כבד נגיפית אינה מועברת בנקל בעת מגע מיני , יש קשר בין התנהגות מינית בסיכון גבוה כגון ריבוי בני או בנות זוג, העדר שימוש נאות באמצעי מניעה, מגע מיני הגורם לפציעה ולחשיפת כלי-דם וכד', לבין עלייה בסיכון להידבק בנגיף HCV.
כל חשיפה להליך פולשני ללא הקפדה על חוקי החיטוי המתחייבים.
אבחון המחלה
לשם אבחון המחלה נדרשות, במסגרת לקיחת דגימת דם באופן הרגיל, הן בדיקות דם כלליות לשיקוף מצב הכבד והן בדיקות דם סגוליות (ספיציפיות) לנוכחות וירוס ההפטיטיס C. ביצוע הבדיקות הנ"ל הינו פשוט יחסית ודורש בעיקר מודעות.
האם קיים טיפול תרופתי ?
כן, ניתן לטפל בהפטיטיס C: שעורי ההצלחה הגבוהים הושגו ע"י שילוב תרופתי של Pegylated Interferon (הניתן בזריקות תת עוריות אחד לשבוע( וריבוירין הניתן בטבליות על בסיס יומי. במחקרים קליניים, ב- 40-50% מהמטופלים הושג סילוק נגיף ההפטיטיס C מהסרום המשקף סילוקו המוחלט מהגוף.
פרופ' זיו בן ארי, מנהלת יחידת מושתלי כבד בביה"ח בלינסון חושפת את מימדי המחלה: "בישראל יש כ- 70 אלף חולים שנדבקו בנגיף ההפטיטיס . Cדרכי ההדבקה בנגיף כוללות מתן של עירוי דם, יחסי מין לא מוגנים וכן במהלך הלידה, כאשר האם מעבירה את הנגיף לילוד. יש לציין כי כל מנות הדם נבדקות לנוכחות הנגיף החל משנת 1992."
פרופ' בן ארי מדגישה כי אין חיסון כנגד נגיף ההפטיטיס C,ומציינת כי נתון מדאיג לא פחות הינו כי כ- % 80 מהנחשפים לנגיף יפתחו מחלת כבד כרונית על רקע הנגיף, חלקם, כ- %20- %30, יפתחו במשך השנים (במהלך איטי של 20-30 שנה) כשל כבדי וחלקם, כ – 5% יפתחו סרטן ראשוני של הכבד. במיקרים נדירים יחסית הפגיעה הכבדית מחייבת אף השתלת כבד.
פרופ' בן ארי מציינת כי קיים טיפול אנטי נגיפי בחולים עם דלקת כבד פעילה על רקע נגיף ההפטיטיס C הכולל פג-אינטרפרון (זריקות תת עוריות אחד לשבוע) וריבוירין בטבליות יומיות למשך חצי שנה עד שנה, כתלות בסוג המדויק של הנגיף ובגורמים נוספים.
(המידע באדיבות חברת "שרינג פלאו")