פרקליטות המדינה, באמצעות עו"ד דינה זילבר, הגישה היום לביהמ"ש את תגובת המדינה במסגרת העתירה של סנ"צ אפרים ארליך (קרמשניט). כזכור לפני כחודש הציעו שופטי בג"ץ כי פרקליט המדינה, משה לדור, יהיה בורר בין סנ"צ אפרים ארליך ("קרמשניט") למשטרה, בשאלת קידומו. ארליך, טען שהועבר לתפקיד שאין בו קידום, משום שחשף שחיתות במשטרה ומתח בעבר ביקורת על מפכ"ל המשטרה, דודי כהן.
המדינה הודיעה היום כי היא דוחה את הצעת בית המשפט כי פרקליט המדינה ישמש כעין בורר לעניין עתירה זו, והוא מעדיף להשאיר את ההכרעה במקרה זה בידיו האמונות של בית המשפט.
עניינה של העתירה הוא בבקשת העותרים כי תבוטל ההחלטה להעביר את סנ"צ ארליך מתפקידו כראש היחידה המרכזית באגף התנועה ולמנותו לתפקיד סגן מפקד מרחב חברון. המדינה טענה כי ההחלטה בעניינו של סנ"צ ארליך הינה חלק בלתי נפרד מהליכי הקידום השגרתיים המתקיימים במשטרה וכי מדובר בסבב מינויים גדול שמנה למעלה מ-70 מינויים לתפקידים שונים במשטרה, הצפוי להיות מושלם בקיץ הקרוב.
כאמור, במהלך הדיון בעל פה שהתקיים בעתירה הציע בית המשפט כי עניינו של סנ"צ ארליך ייבדק על ידי פרקליט המדינה כבורר, ובלבד שמסקנתו תהיה מקובלת על כל הצדדים. העותרים נתנו הסכמה מסוייגת להצעה.
בהודעת המדינה נכתב כי פרקליט המדינה רואה קשיים של ממש בנטילת תפקיד הבורר בסכסוך זה על עצמו. את הסתייגותו ביטא פרקליט המדינה באמצעות באת כוחו כבר בעת הדיון בעתירה. כאמור, היום הוגשה עמדתו המגובשת ותמציתה תפורט להלן:
ראשית, פרקליט המדינה, מעצם תפקידו, מחוייב בקיום קשרי עבודה שוטפים והדוקים עם משטרת ישראל. בירור כפי שהציע בית המשפט עלול להשליך על יחסי העבודה שלו מול גורמי המשטרה, ובכך ייתכן נזק מערכתי משמעותי.
שנית, לא ברור מה טיבו המדוייק של ההליך אותו התבקש פרקליט המדינה לקיים, שכן במסגרת בחינת שיבוצו של סנ"צ ארליך, למעשה תידרש בחינת שיבוצם של כל 70 המינויים שבוצעו במקביל. החלטה כזו אמורה להתבצע על ידי סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה, המכיר את המערכת המשטרתית לעומקה.
יש קושי יסודי בכך שבהליכי הקידום והמינוי בגוף מקצועי והיררכי כגון המשטרה תהיה מעורבות עמוקה של גוף אחר. כך הם הדברים לגבי מעורבותה של הכנסת; כך הם הדברים אף לגבי מעורבותו של בית המשפט; וכך אף לעניין מעורבותו של פרקליט המדינה בהליכי מינוי כאמור. הבעיה העקרונית נותרת בעינה, והחלפת הגוף המתערב אינה מפחיתה את הקושי. כמו כן, נקיטת הליך חריג כזה בעניינו של סנ"צ ארליך מהווה תקדים בלתי רצוי של מסלולי קידום עוקפים.
עוד כותבת המדינה "בנוסף, התחושה המתקבלת מן ההסכמה המסוייגת של העותרים להצעה הינה כי גם אם יתקיים ההליך על ידי פרקליט המדינה, הרי שבכך לא יבוא העניין אל סופו והעותרים יטענו כי העניין לא בורר כהלכה, וכל המאמץ יהיה לשווא
על כן, ומכל הנימוקים שפורטו, המדינה דוחה את הצעת בית המשפט כי פרקליט המדינה ישמש כעין בורר לעניין עתירה זו, והוא מעדיף להשאיר את ההכרעה במקרה זה בידיו האמונות של בית המשפט".