24 קיבוצים נמצאים באזור שהפך לחזית הלחימה. קהילות קטנות של חברי קיבוץ שחיות בעוטף עזה נתונות כבר שנים רבות להתקפות של פצצות מרגמה וקסאמים.
חברי הקיבוצים מוכנים לגלות עמידות איתנה מול הסכנה היומיומית, אך הם דורשים מן הממשלה למגן את בתיהם בלי שום קשר לעלות התקציבית של הדבר.
קיבוצי עוטף עזה מצאו את עצמם מתמודדים יחד עם תושבי שדרות ויישובים אחרים מול איום הקסאמים. אך קיים הבדל בין התושבים העירוניים לחברי קיבוץ.
קיבוצים מורכבים מקהילות קטנות וישנה ערבות הדדית של דאגה אחד לשני, אבל היתרון הזה יכול גם להפוך לחיסרון במקרה שמספר משפחות יעזבו את הקיבוץ וזה יכול לשבור קהילה שלמה.
רוב חברי הקיבוץ באזור עזה תמכו במהלך העקירה. הם רצו להאמין בניצנים של עידן חדש, אך במקום זה הם נאלצים להתמודד היום עם קסאמים ופצצות מרגמה. בעודם חיים עם קוביות בטון של המרחבים המוגנים בחצר ביתם, הקיבוצניקים עדיין חושבים שיש עוד סיכוי להידברות.