כמות הקרינה שסופגים נבדקים ממכשירי ההדמיה השונים מטרידה רבות את הרופאים והחוקרים. כלי התקשורת והציבור דורשים כי כמות הקרינה תהיה המינימאלית האפשרית לצרכי הבדיקה, ולפרקי זמן קצרים ככל הניתן. מבחינת הציבור האפקט המשפיע ביותר הוא הסיכון. אך האם ישנם השלכות חיוביות לעובדה שהנבדק נחשף לקרינה? בהרצאה שהעבירה פרופ' סנטיה מקולו בכנס "סטנפורד אם די סי טי" שנערך השנה בלאס וגאס, היא טוענת כי רמה מסוימת של חשיפה לקרינה עשויה אפילו להועיל.
"זה לא חדש שקרינה נחשבת לגורם מסרטן" אומרת פרופ' מקולו, אשר משמשת כמנהלת מכון מחקר בתחום הסי טי, וכפרופ' חבר בתחום הרדיולוגיה במרפאת 'מאיו קליניק'. "אך ההשפעה של הקרינה נעוצה בהמון גורמים כמו הכמות לה נחשף הנבדק, קצב החשיפה, איכות החומר (במכשירי הדמיה נהוג להזריק חומר רדיואקטיבי - צ.ב.), מין הנבדק וגילו בעת ביצוע הבדיקה".
היא מדגישה כי הידע הקיים לגבי קרינה מבוסס על מחקרים ישנים, "רוב הנתונים על ההשפעה של קרינה מבוססים על מחקרים שנעשו על ניצולים ממתקפה בפצצות אטום. אנשים אלו היו חשופים לרמה גבוהה הרבה יותר של קרינה ממה שמקובל בהדמיה הרפואית".
פרופ' מקולו מתארת תופעה שבה קרינה עשויה להועיל: הורמוזיס היא תופעה חיובית שבה הגוף מגיב לחשיפה לרעלן ברמה נמוכה, שהיה עשוי להיות מסוכן ברמה גבוהה יותר. מחקרים מסוימים הצביעו על כך שתופעה זו גורמת לתאים להתחזק ולהיות מסוגלים לעמוד במנות חומר גדולות יותר, וברמות גבוהות יותר של קרינה. "זה כמו התיאוריה שעדיף להצטנן בתחילת החורף, בכדי לחסן את הגוף מפני השפעת. אך הורמוזיס היא תופעה שלא נחקרה במידה מספקת. לא לכל התאים יש את היכולת הזו להתחסן, מה גם שנראה שההתחסנות הזו לא מחזיקה מעמד הרבה זמן, לכן אינני חושבת שאנו יכולים להחזיק ברעיון שהקרינה היא כמו כדור ויטמין - שבה מעט טוב לאדם", אמרה.
אך האם למרות שקרינה אינה יכולה לסייע לבריאות באופן ישיר, היא יכולה לשמש ככלי לווידוא בריאות טובה? לדעת פרופ' מקולו זה אכן אפשרי. היא תומכת בהשערה זו ממחקר שערכה בזיהוי בעזרת הדמית סי טי.
פרופ' מקולו מביאה כדוגמה שתי בדיקות שנעשות תוך חשיפה של הנבדק לרמה מסוימת של קרינה - בדיקת שקיעת סידן בעורקים הכליליים (העורקים שעל הלב) ובדיקת קולונוסקופיה 'וירטואלית' במעי הגס. בשתי הבדיקות רמת החשיפה לקרינה היא מועטה ביותר. בבדיקת שקיעת הסידן, ההדמיה נחשבת למדד מצוין לחיזוי אירועי לב, ולאחרונה הכירה האגודה האמריקאית למלחמה בסרטן בבדיקת קולונוסקופיה כמאבחן מפני סרטן המעי הגס.
מן הצד השני עומדות בדיקות כמו סי טי של הריאות לצרכי אבחון סרטן ריאות, שבהן התוצאות אינן כה חד משמעיות ולכן דעות הרופאים חלוקות באשר לסכנות הקרינה לעומת התועלת שעשויה לצמוח מהבדיקה. "הדיון הזה מזכיר את הדיון לגבי ממוגרפיה (בדיקת סרטן השד) שנמשך לאורך עשרות שנים - 'האם בדיקת ממוגרפיה עשויה לגרום ליותר סרטן ממה שהיא מגלה?' ", אומרת פרופ' מקולו. היא גם מציינת כי בערך באותו זמן שבדיקות ממוגרפיה החלו להיות יותר מקובלות, שיעור התמותה מסרטן השד החל לצנוח. "במקרה של סרטן השד הוכח על ידי התוצאות ועל ידי שיעור התמותה הפוחת, שהבדיקה מועילה לאוכלוסיה המתאימה".
לבסוף יש את התוצאות המוחשיות של השימוש בהדמיה במערכת הבריאות - מחקרים הראו כי ביצוע בדיקות סי טי בנבדקים עם חשד לדלקת בתוספתן, קיצרו את משך השהייה בבית החולים, חסכו עלויות בטיפול וסייעו באבחנה, ולכן מנעו ניתוחים מיותרים".
פרופ' מקולו מתייחסת גם לביקורת שנשמעת לאחרונה בתקשורת על כך שכשליש מבדיקות הסיטי שנעשות אינן נצרכות, ואיתם הטענה שבכך נחשפים הנבדקים לקרינה מיותרת. "אין לנו נתונים מדויקים על איזה בדיקות נצרכות ואיזה לא. יהיה זה מסוכן לקחת את הדיון בשימוש-היתר בהדמיה הרפואית ובאותו משפט לדון בקרינה. יש סיכון לא מבוטל בביטול בדיקת הדמיה נצרכת. ההבדל הוא היכולת לזהות מוקדם".