לרגל חודש המודעות לאפילפסיה שחל במהלך חודש מאי מפרסם בית החולים 'סורוקה' בבאר שבע כי אחד מכל 100 ילדים ומבוגרים חולה באפילפסיה
ד"ר זמיר שורר, נוירולוג ילדים אומר כי "התקפים אפילפטיים נובעים מחוסר איזון בין פעילות חשמלית של תאי העצב במוח לבין מנגנונים המדכאים את פעילותם. כאשר קיימת ירידה בפיקוח על הפעילות החשמלית במוח, פורצת במוח פעילות חשמלית לא מבוקרת ולא רצונית, והביטוי הקליני של פעילות זו הוא התקף אפילפטי. אחד מכל 100 ילדים ואחד מכל 150 מבוגרים מתמודדים עם מחלת האפילפסיה, היכולה להופיע בכל גיל. חשוב לציין כי ילדים רבים מחלימים לחלוטין מהמחלה כבר בגיל צעיר. 70% מהמקרים ניתנים לאיזון תרופתי המביא להפסקת הפרכוסים".
לגבי אלה שאינם מגיבים לטיפול תרופתי, נבדקת אופציה ניתוחית. במסגרת ההערכה הטרום-ניתוחית נערך ניטור וידאו-EEG ממוחשב, שמטרתו בדיקת הפעילות החשמלית של המוח. הניטור כולל הקלטה משולבת, הן בווידאו והן ב-EEG, של הפרכוסים האופייניים לכל חולה. באמצעות הניטור ניתן לזהות האם יש אזור מסוים במוח שממנו נובעים הפרכוסים, ואת מיקומו. האזור שממנו מתחילים הפרכוסים נקרא האזור האפילפטוגני.
נערכת הערכה נוירופסיכולוגית של החולה שמטרתה לבדוק האם יש לחולה הפרעות בדיבור ובזיכרון, ולאבחן את סוג הפגיעה ואת חומרתה. כך ניתן לנסות ולאתר אזורים במוח שאינם מתפקדים כיאות, ולברר עד כמה הם קרובים לאזור האפילפטוגני.
כמו כן נערכת בדיקת MRI של המוח עם פרוטוקול מיוחד לאפילפסיה שמטרתה לבדוק האם קיימת הפרעה מבנית היכולה לגרום לפרכוסים. בדיקה נוספת (SPECT) בודקת את זרימת הדם במוח בזמן פרכוס, על מנת לנסות ולקבוע איזה חלק של המוח גורם לפרכוסים. MRI פונקציונלי מזהה את האזורים התפקודיים של המוח לקראת פעילות ניתוחית, על מנת שלא לפגוע בהם.
עם תום ההערכה הראשונית מתכנס צוות האפילפסיה בפורום מורחב ומחליט על הטיפול הספציפי המומלץ. במקרים שהצוות מצליח לאתר את מקור הפרכוסים המדויק, ייתכן שההמלצה תהיה להמשיך לשלב הבא: ניטור פולשני או ניתוח.
ד"ר מוני בניפלא, מנהל המרכז לאפילפסיה בסורוקה ומומחה בנוירוכירורגיה מסביר "לחלק מהחולים המועמדים לטיפול ניתוחי, ההערכה הראשונית אינה מספקת לצורך איתור האזור האפילפטוגני. במקרים אלה יש צורך להיעזר בניטור של אלקטרודות תוך-גולגולתיות. הנוירוכירורג ממקם את האלקטרודות בצורה מדויקת באזורי המוח החשודים כגורמים לפרכוסים. מיקום האלקטרודות נעשה בעזרת מכשיר ניווט מתקדם בטכנולוגיה מבוססת GPS ובעזרת הדמיית MRI. הניטור התוך-גולגולתי מאפשר את זיהוי מוקד הפרכוסים, ובמקביל את האזורים החיוניים הסמוכים אליו. בסופו של דבר, ניטור זה הוא שמאפשר טיפול ניתוחי באזור האפילפטוגני תוך שמירה על האזורים התפקודיים".
במקביל לפעילות האבחונית, הניטורית והכירורגית, עוסקים מומחי המרכז לאפילפסיה בפעילות מחקרית ענפה. בראשותו של פרופ' אלון פרידמן נערך במרכז מחקר בסיסי הן על מודלים של אפילפסיה בבעלי חיים והן על תרביות רקמה. פרופ' פרידמן נחשב מהמובילים בעולם בתחום מחקר האפילפסיה.
כחלק מהשירות המקיף שביה"ח סורוקה מציע לחולי אפילפסיה פועל מרכז החינוך לאפילפסיה ע"ש אניטה קאופמן, במטרה להגביר את הידע של הקהילה על המחלה, לסייע לילד ולמשפחתו להתמודד עם הקשיים החברתיים ויחס החברה אליהם ולהפחית את הסטיגמה הנלווית לעתים קרובות למחלה.
צוות מרכז החינוך לאפילפסיה קיים עד היום למעלה מ-880 הרצאות על המחלה בפני מורים ותלמידים, גננות ומטפלות, אנשי מקצוע פארא-רפואיים, הורים וקהל רחב. ההרצאות, הכוללות גם הדרכת עזרה ראשונה בעת התקף, מתקיימות ברחבי הארץ, ללא תשלום!
כמו כן מציע המרכז תמיכה טלפונית, ביקורי בית וביקורי מאושפזים וארגון ימי עיון וימי כייף למשפחות ילדים עם אפילפסיה.
ניתן ליצור קשר עם המרכז לחינוך לאפילפסיה בטלפון – <?XML:NAMESPACE PREFIX = SKYPE />