במשרד התיירות הוחלט שלא להיכנע ללחץ הבריטי ולא לבטל כרזות בהן מופיע תצלום מערות קומראן כאתר תיירות ישראלי. בכל זאת ככל הנראה לא נזכה לראות את המערות ההיסטוריות בכרזות שברחבי העולם. למה? הנה הסיפור:
ראשיתה של הפרשה לפני שבועות אחדים כאשר מועצת הפרסום הבריטית העבירה לישראל מחאה על הכללתו של אתר מערות קומראן, האתר בו נמצאו מגילות בר כוכבא, בכרזת פרסום המהווה חלק מקמפיין תיירותי תחת הכותרת: "את ישראל אפשר לחצות בשש שעות. תארו לעצמכם מה תוכלו לעשות בה בשבוע". המודעה החלה מופצת ברחבי העולם בקריאה לתיירים מחו"ל להכיר את ארץ הקודש מקרוב.
מועצת הפרסום הבריטית הביעה תרעומת על שלטעמה משרד התיירות הישראלי מסלף את העובדות ומציג בפני אזרחי העולם מצג שווא כאילו מערות קומראן הינן בשטח ישראל בעוד המפות הבריטיות קובעות שהמערות מצויות בשטח פלשתין.
עם קבלת המכתב הבריטי הוחלט במשרד התיירות להקפיא את הפצת הכרזות עד לבחינה משפטית של הטענה. במקום כרזות מערות קומראן הוחלט להפיץ כרזות דומות אך כאלה שבהן מככב אתר המצדה.
היום התבשרנו מדוברת משרד התיירות, שירה קווה, כי בתום בחינה משפטית של הסוגיה החליט מנכ"ל משרד התיירות, שאול צמח, כי אין לטענות הבריטיות שחר וכי המשרד עומד מאחורי הקביעה שמערות קומראן מצויות בתחומי הריבונות הישראלית.
לשאלתנו אם נשוב לזכות ולראות את מערות קומראן במודעות הפרסום לארצנו המכורה, אומרת הדוברת כי לפי שעה לא מתוכנן מהלך פרסומי מחודש ולכן לא יופצו שוב כרזות הכוללות את מערות קומראן, כשם שלא יופצו מודעות בהן כלולים אתרים אחרים, אולם מבחינת משרד התיירות ברור לחלוטין מי בעל הבית הריבוני על אתר קומראן – ישראל.
אם כן, לסיכום, מבחינת הבריטים הושגה המטרה וכרזות מערות קומראן לא יופצו במסגרת הקמפיין הנוכחי, ומנגד, מבחינת משרד התיירות הישראלי האמירה המדינית היא שהמערות החשובות ביותר בחקר ההיסטוריה של תולדות העם היהודי שייכות לישראל. אמירה כן, כרזות לא.
כאן המקום להזכיר כי במערות קומראן התגלו בשנות החמישים למעלה משבע מאות קטעי מגילות המתוארכים למאה השנייה לספירה ובהן קטעים מכמעט כל ספרי התנ"ך ואף מספרים חיצוניים. ההערכות הן כי המגילות היו שייכות לכת האיסיים או כת מדבר יהודה. המגילות המהוות המקור המקראי הקדום ביותר, שהשתמרו בחלקן באופן נדיר ביותר בשל תנאי מזג האוויר המדברי במקום, שופכות אור על מנהגי היהודים וספריהם בתקופת המרד ברומאים.