היום, י"ד באייר, הוא חג פסח שני, שבו בזמן שבית המקדש היה קיים, מי שלא יכל להקריב את קרבן הפסח במועדו, ניתנה לו אפשרות נוספת להשלמה חודש אחרי פסח, להקריב קרבן פסח בי"ד אייר. בבמדבר פרק ט' מספרת התורה כי כשהגיע זמן חג הפסח בשנה השניה לצאת בני ישראל ממצרים, והיו אנשים טמאי מתים שלא יכלו להקריבו, הם פנו למשה בשאלה: 'למה ניגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו? ואז משה משיב להם על פי ה' שתינתן להם אפשרות להקריב את קרבן הפסח בארבעה עשר לחודש השני, שהוא י"ד אייר.
קרבן הפסח הנחוג זכר ליציאת מצרים ביטא באופן מיוחד את שייכות מקריבו לעם ישראל, ולכן נתנה התורה אפשרות נוספת להשלמה. כמובן מדובר על אלו שהייתה להם סיבה מוצדקת שבגללה לא יכלו להקריב את קרבן הפסח במועדו כפי שכתוב בתורה מי שהיה טמא או בדרך רחוקה.
ביום זה נהגו שלא לומר 'תחנון', וכן יש הנוהגים לאכול מצות שנשתיירו מפסח זכר לקרבן פסח שהיה נאכל על המצות.
י"ד אייר, הוא גם ההילולא של התנא רבי מאיר בעל הנס, שמקום ציונו הקדוש נמצא בסמוך לטבריה, ורבים עולים לקברו ביום זה. בכל שנה בליל י"ד אייר, מציינים רבים את הילולת רבי מאיר במקום ציונו.
רבי מאיר היה מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא מחדש התורה שבעל פה, בשנים שלאחר החורבן. רבי מאיר נחשב מגדולי מעבירי מסורת התורה שבעל פה, עד כדי כך שסתם משנה בשישה סדרי המשניות של רבי יהודה הנשיא, מיוחסת לרבי מאיר. הילולא נוספת הצפויה בהמשך השבוע בי"ח אייר היא הילולת רבי שמעון בר יוחאי, שאף הוא מחמשת תלמידי רבי עקיבא, וממעבירי התורה שבעל פה. שני חכמים גדולים אלו, תלמידי רבי עקיבא, שהיו לאחר החורבן העמידו את תורת ישראל על תילה בנגלה ובנסתר.