שופט בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, פיליפ מרכוס, פסק בהחלטה נדירה כי זכויות הפנסיה וכן כספים וזכויות הרשומים על שם האישה, הנמצאת בהליכי גירושין מבעלה יחולקו באופן לא שוויוני, לטובת האישה. הנימוק: הבעל לא התאמץ מספיק לפרנס את משפחתו.
השופט מרכוס פסק כי האישה, שיוצגה על ידי עו"ד ד"ר חיים כ"ץ, תקבל נתח של 75% מכספי הפנסיה והזכויות הסוציאליות, בעוד הגבר, שלא התאמץ מספיק לפרנסת משפחתו, יקבל נתח של 25 אחוז בלבד. השופט קבע בפסק הדין כי מעורבותו של הבעל, "במהלך רוב שנות הנישואין, בפרנסת המשפחה ובמילוי חובותיו הכלכליים כלפי הנתבעת והילדים, הייתה מזערית ונמוכה בהרבה מהמקובל, מהסביר ומהרצוי, ומזה שהנתבעת ציפתה, או שיכולה היתה לצפות בעת נישואיה". השופט הוסיף וקבע כי מדובר במקרה חריג בו התהפכו היוצרות, עת הבעל סבר כי על הנתבעת לפרנס את הבית ואת הילדים.
תחילת הפרשה בתביעה שהגיש הבעל כנגד אשתו, עימה הוא מצוי בהליכי גירושין, לחלוקת רכוש משותף. האישה גרסה כי בעלה לא שעה לתחנוניה לרכישת השכלה פורמאלית ולא לקח חלק פעיל בפרנסת המשפחה והילדים. השופט מרכוס קיבל את טענת האישה כי עקב התנהלותו של בעלה נפל עיקר העול הכלכלי על כתפיה. השופט קבע כי הנסיבות החריגות שפורטו לעיל, הקשורות כולן להתנהלותו הכלכלית של התובע, מצדיקות, ואף מחייבות, מבחינת הקשר הסיבתי, את הפעלתו של סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון. שכן, חלוקה בלתי שוויונית של הנכסים העומדים לאיזון תביא לתוצאה צודקת עת התברר, בנסיבות המקרה המיוחדות, כי בין הצדדים קיים פער משמעותי במאמציהם הכלכליים המשותפים.
בתשובה לשאלה על פסק הדין אמר עו"ד חיים כ"ץ, פרקליטה של האישה, כי השופט מרכוס, בפסק דינו זה, מתווה את הקווים האדומים בין בני זוג. "החלוקה השיוויונית אינה חזות הכל והשופט מתריע בפסק דינו שהגינות בין בני זוג היא ערך עליון. לא יתכן שבעל יתן לאשתו לעבוד בשלוש עבודות כאשר תרומתו למשפחה היא מיזערית ומגוכחת , ואח"כ הוא עוד מחציף פנים ודורש חצי מהרכוש".