האחים דני ואיציק חלמיש נכנסו הבוקר לכלא במגרש הרוסים. התייצבותם למאסר נקבעה לשעה 10:00.
הבוקר הוגשה עתירה נוספת בעיניינם לבג"צ ע"י עורך הדין דב אבן אור הטוענת כי ביצוע גזר הדין ללא מתן ארכה מספקת לנשיא לסיים את הליך החנינה הינה פגיעה במעמד נשיא המדינה.
"כליאתם של האחים היום למרות שהנשיא שוקל להעניק להם חנינה, הליך האורך כחצי שנה, שמה ללעג את החלטתו במידה והחנינה תתקבל", אמרו במטה למען האחים חלמיש. תשובת הבג"צ טרם התקבלה.
מהמטה נמסר כי "משפחה וחברים שהצליחו להגיע למגרש הרוסים בהתרעה כה קצרה חיזקו את דני ואיציק אך הם לא היו צריכים את החיזוקים. דני ואיציק חזקים, ראשם מורם. הם יודעים שרוב עם ישראל תומך בהם ורואה בהם גיבורים, אסירי ציון בציון".
הפעילים חילקו מדבקה לציבור שהגיע עליה נכתב "מקום המשפט שמה הרשע (קהלת ג',טז)-ישוחררו איציק ודני חלמיש".
ב-5 למאי הודיעה נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש, על עיכוב של שבועיים בביצוע גזר הדין של האחים דני ואיציק חלמיש. אביהם של השניים, אהרון חלמיש, מסר לערוץ 7 כי לא ברור עם משמעות העיכוב הוא כי בעוד שבועיים ייערך דיון מחודש במאסרם או שהם יכנסו לכלא בעוד שבועיים. "יש לי זכות להיות אבא שלהם", הוסיף האב.
ערב קודם לכן (4.5) האחים חלמיש קיבלו הודעה כי עליהם להתייצב למחרת בבוקר במגרש הרוסים בירושלים לריצוי מאסר בן שבעה חודשים בעקבות הרשעתם. במגרש הרוסים שבירושלים התקיימה באותו בוקר הפגנת תמיכה באחים חלמיש שנשלחו למאסר.
כזכור, האחים דני ואיציק חלמיש הורשעו בירי לעבר פלשתינים. זאת על אף שלטענתם נמנעה מהם האפשרות להציג בבית המשפט הוכחות שיכולות היו להוכיח את חפותם. ההוכחות נדחו בשל ליקויים טכניים בלבד.
נזכיר את עיקרי הפרשה: בראשית שנת 2004 פלשו רועים ערבים לשטחי מרעה של חוות הנוער "שדה בר" הקרובה למעלה רחבעם. המקום נמצא כקילומטר מהמקום שבו נרצחו הילדים קובי מנדל ויוסי איש-רן הי"ד, שלוש שנים קודם לכן, בידי רועים ערבים – רועים שלא נתפסו וממשיכים להסתובב בשטח גם היום.
אחראי הביטחון (מטעם משרד הביטחון) של שדה בר, ברוך פלדבאום, קרא לחברי כיתת הכוננות, איציק ודני, לסייע לו, ואכן יחד יצאו להרחיק את הרועים הערבים משטח המרעה שבו רועים הילדים משדה בר.
בשלב זה הקיפה קבוצה של כעשרים ערבים את השלושה, ואיימה עליהם באבנים ובמקלות. פלדבאום ירה בקרקע, ונסוג יחד עם הצמד חלמיש. הערבים פנו למשטרה וטענו כי היהודים התקיפו אותם וירו עליהם. השלושה נעצרו על ידי המשטרה, אך את הערבים התוקפים היא לא עצרה ואפילו לא חקרה, למרות תלונות נגדיות מצד היהודים. הטענה בבית המשפט הייתה שאין כוונה לחקור את הערבים כיוון שהם אלה התובעים בפרשה.
איציק ודני הואשמו בכך שירו על הערבים. למרות שאף ערבי לא נפגע מירייה, למרות שהתרמילים שנמצאו אינם מתאימים לרובים של איציק ודני, ולמרות סתירות אחרות בעדויות הערבים, העדיף בית המשפט את גרסת הערבים והרשיע את איציק ודני, ודן אותם לשמונה ושבעה חודשי מאסר.
בערעורם טענו איציק ודני כי הראיות מצביעות על כך שאינם אשמים, וכי בחקירה ובמשפט היו פגמים. התביעה הודתה בקיומם של הפגמים ואמרה כי אינה יכולה להסביר אותם. למרות זאת דחו בתי המשפט המחוזי והעליון את הערעור בטענה טכנית, וקבעו כי על איציק ודני ללכת לכלא.
"בית המשפט לא טען נגדנו שהטענות שלנו לא נכונות", אמר דני חלמיש לערוץ 7, "הם טוענים שלא טענו את הטענות שלנו בזמן. טענה שגם היא אינה נכונה, אבל אני שואל האם זאת הסיבה להכניס אנשים נורמאטיביים, ששירתו בצה"ל, לכלא? לא בגלל אשמה אלא בגלל טענה טכנית?".