דו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום קובע כי ישנה התעלמות מחוק הצינון המוטל על בכירים בשירות הציבורי, המעלה חשש לקשר פסול בין הון לשלטון, "חוק הצינון הוא לעתים בבחינת 'אות מתה'", כתב.
כתבנו מוסר כי בעקבות המלצה של מבקר המדינה חוקק עוד בסוף שנות ה-60 חוק הצינון, המטיל על עובדי ציבור הפורשים מהשירות הציבורי תקופת צינון במעבר לחברות פרטיות מטעמים של שמירה על טוהר המידות, חוק זה מקובל במדינות רבות בעולם.
לדברי מבקר המדינה, ממצאי בדיקת משרד מבקר המדינה מלמדים כי חוק הצינון הוא לעתים בבחינת 'אות מתה', "לא זו בלבד שכוונת המחוקק אינה מתממשת אלא אף נוצרה תרבות ארגונית השוללת את תכלית החוק", כתב.
עיקר ביקורת המבקר נמתחה על המתרחש באגף שוק ההון, בדיקת משרד המבקר העלתה כי רק בכירי האגף מילאו אחר הוראות החוק, עובדים זוטרים ועובדים בדרג הביניים באגף לא עשו כן. בדבריו מתח מבקר המדינה ביקורת על ידין ענתבי, הממונה על שוק ההון, שכתב כי אינו רואה עצמו אחראי לאכיפת חוק הצינון. לדבריו, העובדים באגף מודעים לקיומו של חוק הצינון ולאי-הבהירות שבו, והוא אמר לעובדיו שעמדו לפרוש שאין הוא מתערב ביישום הוראות חוק הצינון.
"גישה זו אינה ראויה ואינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק הצינון. לדעת משרד מבקר המדינה, על מנהל בשירות המדינה לשמש דוגמה ומופת לאנשיו, בראש ובראשונה בהקפדה על שמירת החוק, ולפעול שאף עובדיו לא יפרו את החוק, במיוחד בעניין הקשור ישירות לעבודתו המקצועית של העובד הפורש. על אחת כמה וכמה הדבר חשוב כאשר מדובר בעניינים שנוגעים לטוהר המידות. גם אם הממונה על שוק ההון לא נתן היתר להפרת החוק, קיים חשש שעובדיו פירשו את הימנעותו מנקיטת עמדה בעניין כאישור בפועל לעשות כן", כתב.
משרד המבקר מתח גם ביקורת על משרד התקשורת בו, לדבריו, נוצרה תרבות ארגונית לא ראויה שלא עלתה בקנה אחד עם המתחייב מחוק הצינון, דוגמאות לכך מביא משנת 2004 בה פרשו מאגף כלכלה ותקציב במשרד שלושה כלכלנים ועברו לעבוד בחברת תקשורת ללא תקופת צינון; הם לא פנו לוועדת ההיתרים בבקשה לקצר את תקופת הצינון שחלה עליהם על פי החוק, ואושרו לעשות כן על ידה. לטענת הלשכה המשפטית של משרד התקשורת הם יכלו לנהוג כך כיוון שלדעתם החוק לא חל על עובדים זוטרים. לדעת משרד מבקר המדינה, הדבר מצביע על תרבות ארגונית לא ראויה שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק.
ביקורת גם נמתחה על רשות המסים, בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי מאז שנת 2001 לא פנו עובדי רשות המסים אל לשכת הייעוץ המשפטי ברשות לקבלת חוות דעת בטרם החלו לעבוד במשרדי רואי חשבון או עורכי דין אשר בעניינם טיפלו במהלך עבודתם ברשות המסים.
כך לדוגמה העלתה בדיקת משרד מבקר המדינה כי עורך דין שעבד בתפקיד בכיר בלשכה המשפטית של רשות המסים וקיבל החלטות בעניין קביעת שומות ליזמים מסוימים במשך שנתיים טרם עזיבתו את שירות המדינה והיה מעורב במשא ומתן מתמשך עם משרד עורכי דין שייצג אותם. במועד סיום הביקורת טרם הסתיים הטיפול בשומות אלה: המשרד אף תבע את רשות המסים בעניין השומות הללו, שנקבעו גם על פי החלטותיו של עורך דין א'. מיד לאחר פרישתו הצטרף עו"ד א' לאותו משרד כשותף. הוא לא פנה ליועץ המשפטי לממשלה לקבלת ייעוץ בעניין פרישתו ובעניין תחולת חוק הצינון עליו.
המבקר מסכם כי מעבר עובדים בין הסקטור הציבורי לסקטור הפרטי שכיח ומועיל, ואולם יש לדאוג בקפידה כי הוא ייעשה בלי פגיעה בטוהר המידות או אף מראית עין של פגיעה בו, ויימנעו מצבים של ניגוד עניינים. חופש העיסוק של פורשים מהשירות הציבורי הוגבל בשל כך באמצעות חקיקת חוק הצינון ופסיקת ועדת ההיתרים.
"ממצאי הדו"ח מצביעים על פער ניכר בין הנורמות שהחוק ופסיקת ועדת ההיתרים משקפים לבין המתרחש בגופים שנבדקו; במרבית הגופים שנבדקו (למעט הרשות לניירות ערך) - משרד האוצר, רשות המסים, משרד התקשורת ומינהל מקרקעי ישראל - שוררת תרבות ארגונית לקויה המעודדת אי-ציות לחוק: רק מיעוט קטן מבין הפורשים מתייחס אליו ובוחן את תחולתו לגביו, ורק מקצת הפורשים מגיעים לוועדת ההיתרים. מרבית הפורשים משירות המדינה מן הגופים שנבדקו התעלמו מן החוק, חלקם בעצימת עין של הממונים עליהם או אף בעידודם. ממצאי הדוח מצביעים על אי-שוויון בהגבלות המוטלות על כל עובדי הציבור בעניין תקופת הצינון לעומת ההגבלות המוטלות על עובדי הרשות לניירות ערך בעניין זה".
"שומרי הסף של שירות המדינה - סמנכ"לים למשאבי אנוש, הלשכות המשפטיות ואף נציבות שירות המדינה - לא פעלו די ליישום החוק, ולעתים אף התעלמו מפסיקות ועדת ההיתרים. עובדים בכירים פעלו בדרכים שאינן עולות בקנה אחד עם הוראות החוק או עם פסיקות ועדת ההיתרים. רק אלו שצייתו להוראות החוק כלשונו שילמו את המחיר - תקופת צינון שבה היו מנועים מלעבוד במקום העבודה המיועד ולהתפרנס ממנו. גם עובדי המדינה נתנו יד להפרת החוק במקרים אלה: א. כשנענו לפניותיהם של פורשים שייצגו גופים או בני אדם בעניינים שבהם טיפלו בהיותם עובדי השירות; ב. אם היו כפופים לעובדים שפרשו ונענו לפניותיהם - כאשר אלה פנו אליהם בבקשה להעניק זכות להם או לצורך עסקם".
"תמונת המצב מצביעה על זילות החוק: מיעוט שומר חוק נושא בעלויות חוק הצינון, ואילו נגד מי שאינם מצייתים לו, אין מופעלת סנקציה כלשהי מחמת אזלת ידם של שומרי הסף. לנוכח ממצאי הדוח, מן הראוי ששומרי הסף והממונים על עובדים בשירות המדינה יפעלו, כל אחד בהתאם לסמכויותיו, כדי לתקן את הליקויים שהועלו בדוח זה ובראש ובראשונה כדי לשרש את התרבות הארגונית הקלוקלת המעודדת אי-ציות לחוק".
"ראוי ששר המשפטים, המופקד על ביצוע חוק הצינון, בשיתוף עם נציבות שירות המדינה, המופקדת על קביעת הוראות התקשי"ר, ישקלו שינויים בחוק ובהוראות התקשי"ר, לרבות שינויים ברוח דוח זה", כתב.