בדו"ח השנתי שמתפרסם היום, מותח מבקר המדינה ביקורת על פעולות הממשלה לשיקום הצפון: "השפעתם כמעט ואינה ניכרת", כתב, והוסיף כי התבססות חלק ניכר מתכניות הממשלה על קבלת תרומות, היא "התנהלות בעייתית".
לאחר סיום מלחמת לבנון השנייה קיבלה הממשלה סדרה של החלטות, ולפיהן הממשלה מעמידה בראש סדר עדיפויותיה את חיזוק ופיתוח הצפון וחיפה. במסגרת החלטות אלה יזמה הממשלה תכנית לחיזוק הצפון וחיפה. משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, פרסמו תוכנית בהיקף כספי של כ-4 מיליארד ש"ח.
ואלו דברי מבקר המדינה בהתייחסו להצגת התוכנית: "בהצגה זו יש כדי ליצור ציפיות בקרב הציבור וראשי רשויות בצפון שהממשלה תשקיע תקציבים בהיקף כזה בצפון. אולם מתברר כי ההיקף הכולל של התקציב שהקצתה הממשלה לתכנית לחיזוק הצפון היה כ-2.8 מיליארד ש"ח בלבד, מהם כ-1.2 מיליארד ש"ח מתקציבים שקיימים במשרדים וכ-1.6 מיליארד ש"ח שיינתנו כתוספות תקציב. היתרה בסך כ-1.2 מיליארד ש"ח מקורה בתרומות".
המבקר מותח ביקורת גם על הסתמכות הממשלה על תרומות בנושאים שהוחלט שיקבלו עדיפות עליונה, "בכך מעבירה הממשלה החלטות ממלכתיות לידיים פרטיות תוך סיכון של פגיעה בשיקולי מדיניות ובסדרי עדיפויות. מאחר שהשגת התרומה תלויה ברצונו הטוב של התורם, אין הממשלה יכולה להסתמך על התרומות כעל מקור כספי מובטח למימוש התכנית".
בדבריו ממשיך ומותח לינדנשטראוס ביקורת, וכותב כי התכנית לחיזוק הצפון עוררה ציפיות רבות, בעיקר בקרב תושבי חיפה והצפון, אך התכנית הלכה ודעכה והשפעתה כמעט ואינה ניכרת בצפון.
"ניתן היה לצפות כי אחרי מלחמה כה קשה שעברו תושבי הצפון וחיפה, תירתם הממשלה, על משרדיה הנוגעים בדבר, כדי לפעול בנחישות לשיקומם. אך ממצאי הביקורת מלמדים כי מעבר לקביעת מדיניות עקרונית והצהרות על התכנית, הממשלה לא נערכה כנדרש לביצועה".