ח"כ דוד רותם וח"כ הרב מיכאל מלכיאור הגישו היום הצעת חוק להחזרת מבנה הגיור בישראל לקדמותו. אם הצעת החוק תתקבל כל רב עיר ומועצה מקומית יוכלו להקים בית דין לגיור, ולגייר כל אדם שיפנה אליהם, מהארץ ומחו"ל. עוד תאפשר הצעת החוק לרב העיר להשיא את המתגיירים ולרשום את נישואיהם.
על פי הסדר שהושג בין ח"כ רותם וח"כ הרב מלכיאור לבין הקואליציה הוחלט כי ההצבעה על החוק תיערך בעוד שבועיים ובינתיים יערכו דיונים על מנת להגיע להסכמות אשר יאפשרו את העברת החוק.
"שאלת הגיור בישראל יוצרת קשיים בגיור בקליטתם של שאינם יהודים. בתי הדין המיוחדים לגיור אשר הוקמו בהחלטת הממשלה ע"פ דו"ח נאמן אינם עונים על הדרישה לגיור וכתוצאה מכך נוצרים צווארי בקבוק בתהליכי הגיור הגורמים לפגיעה קשה במבקשים להתגייר", מסבירים הח"כים.
הם מציינים כי בעבר על פי החלטת מועצת הרבנות הראשית כל רב עיר היה מוסמך לגיור וליתן תעודת אישור. הח"כים אומרים כי לאחר מכן החליטה מועצת הרבנות הראשית לשלול מרבני העיר סמכות זו ולכן הם מציעים להחזיר המצב לקדמותו ולקבוע כי כל רב עיר ומועצה מקומית שנבחר יהיה רשאי לגייר בבית דין שיקים כפי שהיה נהוג בעבר.
"לנוכח ההכרה שמקבל רב עיר מהרבנות הראשית לישראל (בדמות "תעודת כושר"), בית דין זה יהא מוסמך לגייר כל אדם שיפנה אליו, בין מהארץ ובין מחוץ לישראל...לנוכח הקשיים המוערמים לעתים על החפצים להינשא בתום הגיור, מוצע כי רב עיר שעומד בראש בית הדין לגיור ומכיר את המתגיירים בבית דינו מקרוב, יהא מוסמך אף להשיאם ולרשום את נישואיהם", הוסיפו.
ח"כ הרב מיכאל מלכיאור אמר כי "אנו מצויים בעיצומו של מאבק על אופי יהדותה של מדינת ישראל. העמדה החרדית, למרות היותה לגיטימית, עומדת בניגוד לאופן בו בוצע גיור עד כה בישראל, ובניגוד לפסיקות הרבנים הראשיים לישראל".
הוא הוסיף כי "השתלטות העמדה החרדית מהווה בעיה לאומית ממדרגה ראשונה והצעת החוק באה למצוא פתרון אשר יאפשר גיור כהלכה, סביר ומסביר פנים במדינת ישראל, דבר שהוא חיוני לעתיד החברה והעלייה לישראל".
ח"כ דוד רותם אמר כי "אנו יושבים על בעיה רגישה אשר באם לא נתמודד עמה עתה תגרום לפיצול העם בישראל, לצערנו הגיור מצוי כיום בידי אינטרסנטים המנסים לשמור לעצמם מונופול ושלא לאפשר כניסת גורמים נוספים לטיפול בו".
על פי הסדר שהושג בין ח"כ רותם וח"כ הרב מלכיאור לבין הקואליציה הוחלט כי ההצבעה על החוק תיערך בעוד שבועיים ובינתיים יערכו דיונים על מנת להגיע להסכמות אשר יאפשרו את העברת החוק.
"שאלת הגיור בישראל יוצרת קשיים בגיור בקליטתם של שאינם יהודים. בתי הדין המיוחדים לגיור אשר הוקמו בהחלטת הממשלה ע"פ דו"ח נאמן אינם עונים על הדרישה לגיור וכתוצאה מכך נוצרים צווארי בקבוק בתהליכי הגיור הגורמים לפגיעה קשה במבקשים להתגייר", מסבירים הח"כים.
הם מציינים כי בעבר על פי החלטת מועצת הרבנות הראשית כל רב עיר היה מוסמך לגיור וליתן תעודת אישור. הח"כים אומרים כי לאחר מכן החליטה מועצת הרבנות הראשית לשלול מרבני העיר סמכות זו ולכן הם מציעים להחזיר המצב לקדמותו ולקבוע כי כל רב עיר ומועצה מקומית שנבחר יהיה רשאי לגייר בבית דין שיקים כפי שהיה נהוג בעבר.
"לנוכח ההכרה שמקבל רב עיר מהרבנות הראשית לישראל (בדמות "תעודת כושר"), בית דין זה יהא מוסמך לגייר כל אדם שיפנה אליו, בין מהארץ ובין מחוץ לישראל...לנוכח הקשיים המוערמים לעתים על החפצים להינשא בתום הגיור, מוצע כי רב עיר שעומד בראש בית הדין לגיור ומכיר את המתגיירים בבית דינו מקרוב, יהא מוסמך אף להשיאם ולרשום את נישואיהם", הוסיפו.
ח"כ הרב מיכאל מלכיאור אמר כי "אנו מצויים בעיצומו של מאבק על אופי יהדותה של מדינת ישראל. העמדה החרדית, למרות היותה לגיטימית, עומדת בניגוד לאופן בו בוצע גיור עד כה בישראל, ובניגוד לפסיקות הרבנים הראשיים לישראל".
הוא הוסיף כי "השתלטות העמדה החרדית מהווה בעיה לאומית ממדרגה ראשונה והצעת החוק באה למצוא פתרון אשר יאפשר גיור כהלכה, סביר ומסביר פנים במדינת ישראל, דבר שהוא חיוני לעתיד החברה והעלייה לישראל".
ח"כ דוד רותם אמר כי "אנו יושבים על בעיה רגישה אשר באם לא נתמודד עמה עתה תגרום לפיצול העם בישראל, לצערנו הגיור מצוי כיום בידי אינטרסנטים המנסים לשמור לעצמם מונופול ושלא לאפשר כניסת גורמים נוספים לטיפול בו".