בביקורה בישראל הקפידה הקנצלרית הגרמניה, אנגלה מרקל, להבהיר שממשלתה תפעל נגד תהליך התגרענותה של איראן. "אם יהיה לאירן נשק אטומי יהיה לכך תוצאות הרסניות לישראל בפרט ולעולם בכלל. גרמניה תפעיל סנקציות נוספות אם איראן לא תפעל בשקיפות מלאה", אמרה מרקל מעל בימת הכנסת וזכתה לכבוד מלכים. שליחי גרמניה הפכו כידוע בין השאר גם למתווכים ולמביאי דבריו של המערב הלוחמני לממשל האיראני, אולם התנהלותם בפועל של שליחיה הרשמיים של גרמניה מעלים לא מעט תהיות באשר לרצינות כוונותיהם.
על פי דיווחים בתקשורת האיראנית קיים סגן שר החוץ של איראן, מאהדי מוסטאפאדי, ביקור בברלין שלא זכה לסיקור התקשורת הגרמנית.
הביקור האיראני בגרמניה שהתקיים באמצע חודש אפריל בעקבות הזמנה גרמנית נמשך שלושה ימים, ובמהלכו נועד מוסטאפאדי עם בכירים במשרדי הפנים, החוץ והכלכלה הגרמניים.
במאמר שפורסם ב'וול סטריט ג'ורנאל' תוהה העיתונאי מתיאוס קונצל כיצד זה ממשל המתיימר להציג עמדה תקיפה כלפי איראן ולתבוע יישומן של סנקציות כלפי איראן, אם זו תסרב לחשוף את כל פרטי תכניתה הגרעינית מקיים קשר כזה עם אישיות כה בכירה בממשל האיראני.
עוד הוא תוהה כיצד זה נשמר דבר הביקור האיראני בגרמניה בחשאיות ולא זכה לסיקור הנדרש מאירוע בקנה מידה שכזה.
להערכתו הגורם המרכזי לשתיקה סביב הביקור ולקיומו של הקשר הזה הוא הגורם הכלכלי. הוא מציין כי גרמניה הפכה ליצואנית השנייה בגודלה לאיראן. במהלך חודש ינואר האחרון עלה סך היצוא הגרמני לאיראן בשלושה עשר אחוזים.
כאן המקום להוסיף, להקשות ואולי גם לתרץ כיצד זה האיראנים מצידם מוכנים לקבל את הטחת הדברים הנשמעים בגרמניה כלפי ממשלם בעוד מתחת לפני השטח מקיימות שתי המדינות קשרים כלכליים ודיפלומטיים ענפים. נדמה כי התשובה גלומה באינטרס המשותף שיש לשתי המדינות בקיומם של שני ערוצים, האחד גלוי ובו מותקפת איראן על ידי גרמניה שמשלמת מס שפתיים למערב ולארה"ב ומנגד הערוץ השני בו ממשיכות שתי המדינות לפרנס האחת את רעותה. יצוין כי קונצל מציין כי המוצרים אותם מייצאת גרמניה לאיראן הינם מוצרים הכרחיים להמשך שרידותה הקיומית של האוכלוסייה האיראנית.