הוועדה הציבורית להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, בראשותו של השופט העליון (בדימוס) ומבקר המדינה אליעזר גולדברג, סיימה בשבוע שעבר את דיוניה הפומביים בהם שמעה עדויות ועמדות שונות של גורמים שונים מקרב האוכלוסייה הבדואית, וכן אישי ציבור אקדמיה וממשל.
הוועדה החלה את שלב גיבוש המסקנות שיוגשו בעוד מספר חודשים באמצעות שר הבינוי והשיכון,לראש הממשלה ולממשלת ישראל.
על הקמת הוועדה החליטה הממשלה במקביל להחלטה להקים רשות ביצועית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. הממשלה בחרה כמנכ"ל הרשות החדשה את ניצב (בדימוס) יהודה בכר. מטרתה המרכזית של הרשות היא להסדיר את ההתיישבות הבדואית בפרק זמן של חמש שנים, וזאת לאור המסקנות שתגבש וועדת גולדברג.
בחודש אוקטובר אשתקד החליטה הממשלה למנות ועדה בראשותו של שופט עליון (בדימוס), שהתבקשה להמליץ לממשלה על מדיניות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב.
הוועדה התבקשה לגבש הצעות לתיקוני חקיקה בנושאים כגובה הפיצויים, הסדרים להקצאת קרקע חלופית, אכיפה, ולוח זמנים לביצוע ההסדרים מול האוכלוסייה הבדואית בנגב.
בחודש דצמבר אשתקד מונו חברי הוועדה בהתאם להחלטת הממשלה. חברי הוועדה הם: פייסל אלהוזייל,עו"ד יורם בר סלע, בלהה גבעון, אחמד אלאסד, יוסי ישי, דודו כהן ושרון גמבשו.
לקראת פתיחת דיוני הוועדה בקרית הממשלה בבאר שבע, פרסמה הוועדה הודעה לציבור בה התבקש כל מי שיכול לתרום לדיוני הוועדה לפנות אליה ולהציג את עמדתו. בין היתר הופצו בדיוור ישיר עשרות אלפי הודעות בכתב לאוכלוסייה הבדואית ברחבי הנגב.
מחודש ינואר 2008 שמעה הוועדה את עמדתה של האוכלוסייה הבדואית בנגב, את עמדותיהם של משרדי הממשלה השונים, את עמדתם של מספר חברי-כנסת וכן את עמדתם של אנשי אקדמיה.
עם תחילת דיוני הוועדה, כינס השופט העליון (בדימוס) גולדברג את נציגי האוכלוסייה הבדואית בנגב, בהם נכבדי השבטים, ראשי מועצות ואישי ציבור.
בכנס זה שכלל כ-150 איש פרס השופט גולדברג לפני המשתתפים את מטרות הוועדה שבראשותו, ואמר בין היתר כי המסקנות שתסיק הוועדה בעקבות דיוניה אמורות להיות בסיס ליישום ביצועי להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב.
"יש כאן מפגש של רצונות, ותקווה הדדית הן מצד האוכלוסייה הבדואית והן מצד ממשלת ישראל לפתור את הסוגיה", אמר השופט גולדברג. והוסיף כי: "על הוועדה להציע פתרון צודק וישים".
לפני הוועדה שדיוניה היו פתוחים לציבור, הופיעו 120 אישי ציבור, נציגי הכפרים הבלתי- מוכרים בנגב, עמותות וארגונים חברתיים, נציגי ממשלה, חוקרים ומומחים מקרב האקדמיה.
הוועדה קיימה עד היום 20 ישיבות פומביות, וארבעה סיורים בשטח שהקיפו את תחום ההתפרשות של האוכלוסייה הבדואית בנגב.