בג"צ ידון היום בעתירה שהגיש עו"ד נדב העצני, המייצג את המתיישבים ב"בית השלום" בחברון, נגד החלטת ועדת העררים הצבאית, לקבל את התנגדות המדינה לגילוי מסמכים הנוגעים להליך המשפטי. הדיון מתקיים לאחר שבג"צ כבר הוציא צו ביניים, האוסר ניהול ההליך המשפטי בעניין פינוי הבית ללא המסמכים המבוקשים.
בעתירה מסביר עו"ד העצני כי ההליך המשפטי המתנהל בועדת העררים הצבאית מהווה את המסלול היחיד המאפשר למתיישבים להתגונן בפני החלטתו השרירותית והמפלה של שר הבטחון לפנותם מהבית אותו רכשו בכסף רב. העצני מדגיש כי "במסגרת הדיון בועדת הערר הודיעה ב"כ המשיב, כי לצורך ההליך המתנהל בועדה המשיב יוצא מנקודת הנחה כי עיסקת הרכישה של הנכס הינה עסקה תקפה". לדבריו החלטת שר הבטחון לפנות את הבית מיושביו הוגדרה מראש, ובאופן רשמי, כהחלטה פוליטית הנסמכת ומסתייעת בצווים שונים הנהוגים ביהודה ושומרון בלבד: צו עסקאות מקרקעין, וצו בדבר שימוש מפריע. לצורך התמודדות משפטית עם צווים אלה, המתיישבים נזקקים לכל המידע הקיים לגביהם: הן לגבי חקיקת הצווים, ותכלית החקיקה, והן לגבי אופן האכיפה והשימוש בצווים אלה לאורך השנים, והקריטריונים לאכיפתם. בהעדר מידע זה, נמנעת מהמתיישבים הזכות הבסיסית להליך משפטי הוגן.
ואולם, המדינה התנגדה התנגדות חריפה לגילוי המסמכים, וועדת הערר קיבלה את עמדת המדינה, וזאת כמעט ללא הנמקה. לדברי עו"ד העצני "הועדה בהחלטתה דחתה את דרישת העותרות לקבל לידיהן מסמכים ...מבלי שניתנו נימוקים המסבירים החלטה זו, למעט קביעתה כי עמדת המשיב הנה סבירה וקבילה, או כי דרישת העותרות הנה כללית ולא ניתן להיעתר לה" וזאת בשעה ש"הנתונים המבוקשים הנדרשים לצורך הוכחת טענת אפליה ביישום מדיניות המינהל כלפי יהודים". "החלטת ועדת הערר, אשר שללה מהעותרות את האפשרות לקבל את המסמכים והנתונים הנדרשים על ידן על מנת שתוכלנה להתמודד עם החלטת המשיב, פוגעת באופן קיצוני בכללי הצדק הטבעי ומונעת מהעותרות את הזכות להידיינות הוגנת וצודקת" – כותב עו"ד העצני.
עו"ד העצני מדגיש כי ועדת הערר כבר קבעה ש"שאלת תכלית החקיקה היא אחת השאלות המרכזיות בערר זה" ועל כן קבלת המסמכים היא למעשה תנאי להליך משפטי הוגן. על רקע זה "סרוב המשיב לאפשר לעוררות לעיין במסמכים מחזק את הרושם שהוא מבקש למנוע את חשיפת האמת ולאפשר לעותרות להוכיח את צדקתן ולהגן על זכויותיהן".
בעתירה מסביר עו"ד העצני כי ההליך המשפטי המתנהל בועדת העררים הצבאית מהווה את המסלול היחיד המאפשר למתיישבים להתגונן בפני החלטתו השרירותית והמפלה של שר הבטחון לפנותם מהבית אותו רכשו בכסף רב. העצני מדגיש כי "במסגרת הדיון בועדת הערר הודיעה ב"כ המשיב, כי לצורך ההליך המתנהל בועדה המשיב יוצא מנקודת הנחה כי עיסקת הרכישה של הנכס הינה עסקה תקפה". לדבריו החלטת שר הבטחון לפנות את הבית מיושביו הוגדרה מראש, ובאופן רשמי, כהחלטה פוליטית הנסמכת ומסתייעת בצווים שונים הנהוגים ביהודה ושומרון בלבד: צו עסקאות מקרקעין, וצו בדבר שימוש מפריע. לצורך התמודדות משפטית עם צווים אלה, המתיישבים נזקקים לכל המידע הקיים לגביהם: הן לגבי חקיקת הצווים, ותכלית החקיקה, והן לגבי אופן האכיפה והשימוש בצווים אלה לאורך השנים, והקריטריונים לאכיפתם. בהעדר מידע זה, נמנעת מהמתיישבים הזכות הבסיסית להליך משפטי הוגן.
ואולם, המדינה התנגדה התנגדות חריפה לגילוי המסמכים, וועדת הערר קיבלה את עמדת המדינה, וזאת כמעט ללא הנמקה. לדברי עו"ד העצני "הועדה בהחלטתה דחתה את דרישת העותרות לקבל לידיהן מסמכים ...מבלי שניתנו נימוקים המסבירים החלטה זו, למעט קביעתה כי עמדת המשיב הנה סבירה וקבילה, או כי דרישת העותרות הנה כללית ולא ניתן להיעתר לה" וזאת בשעה ש"הנתונים המבוקשים הנדרשים לצורך הוכחת טענת אפליה ביישום מדיניות המינהל כלפי יהודים". "החלטת ועדת הערר, אשר שללה מהעותרות את האפשרות לקבל את המסמכים והנתונים הנדרשים על ידן על מנת שתוכלנה להתמודד עם החלטת המשיב, פוגעת באופן קיצוני בכללי הצדק הטבעי ומונעת מהעותרות את הזכות להידיינות הוגנת וצודקת" – כותב עו"ד העצני.
עו"ד העצני מדגיש כי ועדת הערר כבר קבעה ש"שאלת תכלית החקיקה היא אחת השאלות המרכזיות בערר זה" ועל כן קבלת המסמכים היא למעשה תנאי להליך משפטי הוגן. על רקע זה "סרוב המשיב לאפשר לעוררות לעיין במסמכים מחזק את הרושם שהוא מבקש למנוע את חשיפת האמת ולאפשר לעותרות להוכיח את צדקתן ולהגן על זכויותיהן".
