בעוד בזירה הפוליטית לא מעטים כבר החלו מספידים את תנועת 'קדימה' ומנבאים לה קריסה טוטאלית בבחירות הקרובות, בתנועה עצמה מנסים להוכיח עסקים כרגיל. במפלגת השלטון נערכים לסקר פופולאריות מתקרב, נערכים לבחירות המקדימות להנהגת התנועה ואף מגבשים מעין מצע ביטחוני למפלגה.
יהיו אולי שיטענו שאת עקרונות תפיסת הביטחון של המפלגה ראוי היה להכין רגע לפני הקמתה ולא כמה רגעים לפני קריסתה, אבל ככל הנראה בימי הקמת קדימה העדיפו השותפים להקמה לסמוך על מי שתואר אז כמר ביטחון, הלא הוא ראש הממשלה דאז ומקים קדימה אריאל שרון.
אשר על כן הוקמה ועדה בה היו חברים חברי הכנסת עמירה דותן, שלמה מולה, יוחנן פלסנן ופרופ' מיכאל נודלמן. בראש הועדה עמד ח"כ האלוף במיל. יצחק בן ישראל, כשהמטרה היא גיבוש מתווה רעיוני ביטחוני למפלגה הצעירה.
בתום עבודת הועדה הגיש חבר הכנסת בן ישראל את נייר העמדה הראשוני לחברי קדימה. בנייר מגוללים חברי הועדה את תפיסותיהם באשר לביטחון המדינה ומקווים כי נייר העמדה יהיה בסיס לדיון לפני גיבוש המתווה הביטחוני של המפלגה.
ראשיתו של המסמך מוקדשת להיסטוריה המעט רחוקה, לימים אותם מגדירים מנסחי המסמך כ'האינתיפאדה הראשונה' האמיתית, הלא הן פרעות שנות העשרים של המאה הקודמת.
לטעמם של חברי הועדה בימים אלה נוצרה ונרקמה בעיית הביטחון האמיתית של ישראל. "עיון בהיסטוריה של הסכסוך בין תושביה הערביים של ארץ ישראל ובין תושביה היהודים, מלמדנו כי כל חמש עד עשר שנים הגיע הסכסוך לכדי נקודת רתיחה של הפעלת אלימות מרוכזת, בה נהרגו בדרך כלל כמה עשרות או מאות אנשים מכל צד. רק השם השתנה כל פעם: "פרעות", "מאורעות", "אינתיפאדה" וכדומה. הוא הדין לגבי התופעה הנקראת היום "טרור". בעבר כונו מבצעיה "פורעים", "כנופיות", "מסתננים", "מחבלים", וכו' ", נכתב במסמך הרואה בתפיסתו של זאב ז'בוטינסקי אודות קיר הברזל התפיסה המובילה להבנת הבעייתיות ומציאת הפיתרון. "הרעיון מאחורי "קיר-הברזל" הוא פשוט: אין תקדים היסטורי לעם שוויתר על מולדתו מרצון, ולכן גם ערביי א"י לא יוותרו על אדמתם לטובת הישוב היהודי. הם יעשו ככל שיש לאל-ידם בכדי לבלום את הישוב היהודי ולמנוע ממנו להתפשט בארץ. תחת תנאים אלו, ישנה רק דרך אחת שתוכל לגרום לערבים להשלים עם קיומו של רוב יהודי ושלטון יהודי בא"י, אם לא תהיה להם יכולת לחסלו בכוח הזרוע: רק אם יתפסו הערבים את הניסיון לכפות את רצונם בכוח כאילו הוא משול לחצייה של "קיר-ברזל" בלתי עביר, רק אז יהיו מוכנים להשלים עם שלטון יהודי בארץ ישראל".
בהמשך הדברים, אולי כמעין משקל נגד והשלמה למען החלק השמאלי ב'קדימה' מביאים חברי הועדה את תפיסתו הביטחונית של דוד בן גוריון ש"הבין כי מרגע הכרזת העצמאות של המדינה היהודית, יהיה האיום של ערביי ארץ ישראל בטל בשישים לעומת האיום של הצבאות הערביים הסדירים. כתוצאה מתובנה זו הוא פעל במרץ לבנות כוח צבאי שיוכל לתת מענה הולם לבעיה זו". המשמעות ע"פ תפיסה זו היא ש"עלינו ליצור יתרון בתחום כוח האדם, המדע והטכנולוגיה".
הצורך בהצבת שוויון ניסוחי בין ימין לשמאל יוצר אצל מחברי המסמך את המונח "קיר הברזל של בן גוריון" ש"לא נשען אפוא על כידונים זרים, אלא על כידונים בצבע כחול-לבן, דהיינו על כוחנו אנו".
לקראת סוף הפרק ההיסטורי עקרוני כותבים מנסחיו כי "חסרונו של "קיר-הברזל" הוא בכך שיש לתחזקו ללא הרף. החלשת הצבא עקב שינוי סדרי העדיפויות החברתיים והקטנת משאביו, הביאה להגברת התיאבון והביטחון של חלק מאויבינו ולהגדלת תקוותם לפרוץ את "קיר-הברזל", וכל מי שעקב אחרי מלחמת לבנון השנייה יודע במה הדברים אמורים. מבחינה זו הייתה מלחמת לבנון השנייה סטירת לחי בעיתה. סטירה שאם נשכיל להבין את משמעותה ונתעורר מהתרדמה האופורית שאחזה בנו בעשור האחרון, נוכל להמשיך ולבנות מדינה משגשגת הבנויה על חברה פתוחה, דמוקרטית ובטוחה שתאפיל על ההישגים בשישים השנים הראשונות, מופלאות ככל שיהיו".
בהמשך המסמך מציינים מנסחיו את הצורך בהגברת עליה וילודה כדי להתמודד עם נחיתותה המספרית של ישראל מול סובביה, ואת הצורך לחתור להסכמי שלום בהם יכירו שכנותיה של ישראל בזכות קיומה, זאת תוך חיזוק כוחה הצבאי והרתעתה של ישראל. "צה"ל צריך להיות בנוי כך שבמקרה ותיכפה עלינו מלחמה, הוא יוכל להכריע את אויבינו באופן חד משמעי ובזמן קצר (מספר שבועות לכל היותר), ולמנוע מלחמת התשה. כדי להשיג הכרעה מהירה, צריך להעביר מהר את המלחמה לצידו השני של הגבול. הכרעה מהירה תצמצם גם את הפגיעה בעורף האזרחי", נכתב במסמך.
"כדי להשיג את ההכרעה הנדרשת בכל סיבוב מלחמה, צריך לשים דגש על איכות האדם ועל שימוש מרבי בהישגי המדע והטכנולוגיה עבור אמצעי הלוחמה שבידי צה"ל. לשם כך יש למשוך כוח אדם מובחר לצה"ל, לפתח תשתית למחקר ופיתוח, ובעיקר לטפח תשתית חינוכית והשכלתית מתאימה".
בהמשך המסמך מבקשים מנסחיו להעיר את העם משתי אשליות שלטעמם מקשות על תפקוד המדינה וצבאה: בין אשליית הכוח לאשליית השלום המיידי. "בצדה הימני של המפה הפוליטית, התפתחה השקפה לפיה כוחנו הצבאי (שאין ספק שכיום הוא גדול יותר משל אויבינו) מאפשר לנו להפסיק לחתור לשלום עם אויבינו "עד שיהיה עם מי לדבר". הרי אם אנחנו כל כך חזקים, למה שנוותר? בצד השמאלי של המפה הפוליטית נגזרה המסקנה ההפוכה לגמרי: אנחנו כל כך חזקים, שלא יקרה לנו כלום אם נוותר לדרישות של אויבינו ונגיע איתם לשלום כמעט בכל מחיר. וכמה שיותר מהר יותר טוב".
לטעמם של הח"כים מנסחי המסמך "שתי הגישות שורשן בטעות אסטרטגית". לדבריהם "מפלגת מרכז צריכה להיזהר משתי הקצוות לעיל: האינטרס האסטרטגי העליון של ישראל הוא חתירה להשלמת העולם הערבי עם קיומה, ומשום כך מחד עליה לא להסס להושיט יד של שלום למי שמוכן להכיר בקיומה (ולשלם על כך בוויתורים כואבים), ומאידך להכות בכל כוחה ובעוצמה גדולה את אותם אויבים שאינם מוכנים להשלים עם קיומה ובוחרים בדרך העימות הצבאי".
ואם ביקשנו פתרונות מעשיים מעבר לתיאוריות, המסמך מתייחס גם לשלושת הסוגיות שעל הפרק: עזה, סוריה ואיראן.
באשר לרצועת עזה הוא קובע כי "מכיוון שהנהגת החמאס, הג'יהאד האיסלמי וחבריהם, אינם מוכנים להכיר בקיומנו ואין אפשרות להגיע עמם להסכם שלום, אסור לנו להסס בהפעלת כוחנו, גם אם פעולה כזו תגבה מאיתנו קורבנות. ככל שנוקף הזמן וישראל לא מגיבה באופן חד-משמעי, "קיר-הברזל" בעזה הולך ומתפורר. כתוצאה מכך, יהיה קשה יותר לשקמו בעתיד".
עם זאת הם מוסיפים כי "במקביל לזרוע החזקה שיש לגלות מול החמאס בעזה, יש לעודד את הגורמים בחברה הפלסטינית המוכנים לפתור את הסכסוך שלהם איתנו באמצעות מו"מ מדיני. אין שום סתירה בין השניים".
באשר לזירה הסורית נקבע במסמך כי "השגת שלום עם סוריה הינה אינטרס אסטרטגי חשוב ביותר של מדינת ישראל. תמורת הוצאת סוריה ממעגל המלחמה, עלינו להיות מוכנים לוויתורים אמיתיים".
עם זאת הם מציינים כי לנוכח ניסיון העבר עם סוריה יהיה עליה "להוכיח לישראל כי פניה לשלום, עוד לפני סיכום המו"מ בין שני הצדדים. זאת עליה לעשות בין השאר ע"י הפסקת התמיכה והחימוש של חיזבאללה, והפסקת מתן החסות למפקדות ארגוני הטרור בדמשק".
ובאשר לאיראן נכתב במסמך כי "כל עוד איראן נשלטת ע"י משטר דתי פונדמנטליסטי, ישראל אינה יכולה להרשות הימצאות של פצצה גרעינית בידי איראן. גם אם נניח כי ההנהגה האיראנית תהיה שקולה מספיק כדי לא לשגר טיל גרעיני לעבר ישראל, אי-אפשר להוציא מכלל חשבון מתן פצצה כזו לידי "שליח" (למשל בדמות חזבאללה)".
עוד כותבים מנסחי המסמך כי "פצצה גרעינית בידי איראן תוביל לחתירה לגרעין גם במדינות אחרות במזה"ת הרואות באיום השיעי סכנה למשטרן. בסופו של דבר, אחד המרכיבים היסודיים של "קיר-הברזל" הישראלי ינוטרל. משום כך ישראל צריכה לעשות כל אשר ביכולתה כדי שלאיראן לא תהיה יכולת גרעינית".
כאמור, כעת מביאים חברי הכנסת את המסמך המלא לידיעת חברי קדימה להחלפת דעות ודיון אודות העקרונות שבו במטרה לגבש עמדה מוצקה, אולי גם היא כהכנה לבחירות המתקרבות.