"המשבר הקשה במשק המים הפוקד את ישראל לאחרונה משפיעה לרעה על איכות המים במשקי הבית", כך טוענים מומחים לתחום משק המים מעמותת 'אדם טבע ודין', ואומרים כי הסיבה לכך נובעת מחלחול מי שפכים למקורות המים ומשאיבת יתר, הגורמים להמלחת הקרקע ומי התהום.
לדבריהם, קיימים מגוון פתרונות הנוגעים לדרג נוקטי המדיניות ועליהם לפעול במהרה לפתרון הבעיה באמצעות הרחבת היצע המים השפירים על-ידי שיטות חדשניות כמו התפלת מי ים, אכיפה נכונה של מניעת זיהום, חיסכון במים ועוד. "על גורמים אלה לנקוט בצעדים המתאימים להביא לפתרון הבעיה בהקדם", אומרים המומחים.
כיום, משק המים שרוי במשבר החמור ביותר בתולדות המדינה. מפלסי כל מקורות המים ירדו לשפל שלא היה כמותו. יתרה מזו, בשנים האחרונות ניכרת הרעה חמורה באיכות המים. מצבו החמור של משק המים נובע גם מהפער המתמשך לאורך השנים בין צריכת המים הכללית לבין המשאבים הטבעיים הקיימים לאספקת צריכה זו. על פי הערכות, קיים פער של מעל 100 מיליון מטר מעוקב (מלמ"ק) לשנה בין היצע המים לבין הביקוש. פער זה מביא לשאיבת יתר מכל מאגרי המים וכתוצאה מכך, לגירעון מצטבר ברזרבות המים במאגרים.
המקורות העיקריים למים שפירים הם הכינרת, אקוויפר החוף, אקוויפר ההר וקידוחים מקומיים. בסך הכל ניתן להפיק ממקורות אלה עד 1,800 מליון מ"ק בשנה, בהתאם לרמת המפלסים ולכמות המילוי החוזר באותה שנה.
שאיבת יתר גורמת להמלחת מקורות המים והמלחת מי התהום, של אקוויפר ההר ושל אקוויפר החוף. המלחת מקורות המים היא האיום החמור ביותר על איכות מי השתייה בארץ, היום. נתוני השירות ההידרולוגי מצביעים על קיומו של תהליך המלחה הדרגתי של אקוויפר החוף בכלורידים.
בעניין רמת המודעות למשבר במשק המים אומר ר' יהודה גנוט, יו"ר ארגון 'חרדים לסביבה', כי לאחרונה ניכר שקיימת ערנות גבוהה לנושא בקרב בתי האב החרדיים לחיסכון בצריכת המים הביתית והציבורית.
הדבר בא לידי ביטוי בדו"ח של הלמ"ס, מהם עולה כי צריכת המים לנפש בריכוזים החרדיים נמוכים יותר ביחס לאזורים אחרים ברחבי הארץ. הדו"ח מציג כי צריכת המים לנפש בביתר עילית לשנת 2006 היא הנמוכה ביותר בישראל, למרות אחוז הגבוה של הילדים המסתכם ב- 64% כ"י, מתוך אוכלוסיית העיר. על-פי הדו"ח, הנתונים בערים חרדיות מובהקות נוספות דומים לאלה של ביתר עילית.
צריכת המים בישראל מתחלקת בין שלושה מגזרים: ביתי, תעשייתי וחקלאי. התפלגות הצריכה היא: כ- 30% לצריכה ביתית, כ- 6% לצריכה תעשייתית וכ-64% לחקלאות. סך כל צריכת המים עומדת על כ-2 מיליארד מ"ק לשנה, מתוכה כ-280 מלמ"ק מי קולחין המשמשים לחקלאות, והיתר מים שפירים. על פי התחזיות, צריכת המים תעלה בשנים הקרובות במגזר הביתי, בשל גידול האוכלוסייה והעלייה בצריכת המים לנפש. הגידול מוערך בכ-500 מליון מ"ק לשנה, עד שנת 2020.