הפרשן הכלכלי דב גניחובסקי מוכר בעיקר בניתוחיו המלומדים של המציאות הכלכלית בישראל ובעולם, אך פן ידוע מעט פחות שלו הוא היותו ממספרי סיפוריה של ירושלים. במרוצת השנים פרסם גניחובסקי אף מספר ספרים בהם סיפוריה של העיר.



ביומן ערוץ 7 מספר גניחובסקי על סיפוריו וספריו ומציין כי את אלה כתב תוך שהוא מקפיד שלא לסדר אותם בסדר כרונולוגי, שכן אופייה של העיר הוא שניתן לחלוף בשכבות שונות של היסטוריה בתוך זמן קצר, מבלי להזדקק לחישוף ארכיאולוגי.



לבקשת המראיין, שלמה פיוטרקובסקי מספר גניחובסקי על חשיפות שהתגלו תוך כדי שיקומן של הריסות העיר העתיקה. באחת מהן, על שלט, הוא מספר, נמצא הכיתוב 'שהחצר בשותפות של רויטמן ומזרחי, שני אישים שבאו מן הסתם ממוצא שונה, ולטעמו יש בכך עדות לאופייה הייחודי של ירושלים שבה החזקת נכסים בשותפות הייתה מקובלת ומקובלת הרבה יותר מרכישה של נדל"ן. "בתקנות ירושלים יש פרק שלם על נושא ההחזקה", הוא מזכיר.



"הסופרת שולמית הר אבן אמרה לי פעם שירושלים היא אמנם עיר של אבנים אבל חלק מהאנשים הם כמו אבן, וכוונתי למובן החיובי של אבן. אלו אנשים שעומדים כמו סלע איתן, כמו אבן", אומר גניחובסקי המציין כי הוא עצמו מעדיף להתחקות אחר המון העם ולא אחר שועי ארץ, למרות ש"הבעיה היא שלא כולם השאירו זיכרון"



באשר למחקריו והתחקויותיו אחר עברה של העיר אומר גניחובסקי כי קל באופן יחסי לעקוב אחר אישים ידועים ומוכרים כ'הישא ברכה' ושאר רבניה של העיר, אך קשה מאוד להתחקות "אחרי בעל חנות מכולת שכל ירושלים ידעה שהוא אחד מל"ו הצדיקים. עקבתי אחרי הסיפור שלו עד שהגעתי לנקודה מסוימת שממנה כבר לא היה לי חומר".



בדבריו מתייחס גניחובסקי בציניות מסוימת למונח 'עיר שחוברה לה יחדיו'. "יהודים לא רצו להתחבר ליהודים", הוא אומר. "כל אחד רצה לשמור על שרשרת המסורת, וזה נמשך עד היום. לדוגמא, הוקמה כעת שכונה חדשה, רמת שלמה. היא שכונה חרדית. למה היא שכונה חרדית? כי חרדים רוצים לשמר את החינוך שלהם". דוגמא נוספת מציג גניחובסקי דווקא בעדת התימנים. "אין בית כנסת גדול לתימנים, כי הכוונה הייתה שכל ילד ילמד לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום, לתרגם בעל פה את התרגום. אם היה בית כנסת גדול לא כל הילדים היו מגיעים לקריאת התרגום. לכל אחד חשוב היה שימור המסורת. למשל אני רואה גם שלט ועליו כתוב 'עולי בצרה הדרומית' זה בגלל שקיים הבדל במנהגים ובמנהגי התפילה מבצרה הצפונית ולכן חשוב היה לשמר את המנהגים ובצדק".